פס"ד בעניין שיעור דמי מזונות

1. בפני מונחות 3 תביעות בין הצדדים: תביעה להפחתת מזונות שהוגשה על ידי האב ושתי תביעות שהוגשו על ידי האם, להגדלת שיעור המזונות ולמתן אפוטרופסות בלעדית (להלן: "הצדדים" ו- "האב" , "האם").

רקע

2. בני הזוג נישאו ביום Xומנישואין אלו נולדו להם שני ילדים:

X, יליד X, כבן X שנים                                                                                  

X, ילידת X , בת X שנים.

3. בהתאם להסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום X(נספח א' לכתב התביעה) נקבע כי הקטינים יהיו במשמורת האם עד גיל 18 שנים ויתקיימו זמני שהות נרחבים לאב , פעמיים בשבוע כולל לינה ומידי סופשבוע שני עד ליום ראשון, עם השבתם למסגרות החינוכיות.

4. עוד נקבע, כי שיעור המזונות , כולל מדור, עבור כל קטין, יעמוד על סך של 2,000 ₪, עד הגיעו לגיל 18 שנים או סיום הלימודים התיכוניים. ומאותו מועד ובמהלך השירות הצבאי שיעור המזונות יעמוד על 1/3 ( סעיף 17 להסכם).

בתום תקופה של 5 שנים- יעלה שיעור דמי המזונות עבור שני הקטינים ויעמוד על סך של 4,200 ₪ .

עוד קבעו הצדדים כי יוסיפו ויישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך והוצאות בריאות.

5. האב הגיש תביעתו להפחתת שיעור המזונות נוכח שינוי נסיבות משמעותי במצב הכלכלי ונוכח שינוי ההלכה, עם פסיקת ביהמ"ש העליון בבע"מ 919/15.

מנגד האם הגישה תביעותיה להגדלת שיעור המזונות (תביעה עצמאית של קטינים) ותביעה להגבלת אפוטרופסות של האב בעניין טיפול רגשי נדרש או פסיכולוגי.

6. להלן יפורטו באחת טענות הצדדים בשתי תביעות המזונות אשר תלויות ועומדות.