פס"ד בעניין עתירה לביטול מתנה, ובו הבחנה בין מתנה מותנית ומתנה בחיוב

"... המוסר וציוויו נדמים הם לאגם מים טהורים, והמשפט וציוויו נדמים הם לחבצלות מים (נימפיאות) הטובלות במים, הפרושות על פני המים והשואבות מן המים חיים ועוצמה. המוסר מזין את המשפט בשורשיו והוא אף על סביבותיו של המשפט. יש מהם מפרחי חבצלות המים הנותנים תוקף משפטי לציוויי מוסר; יש שפרחי החבצלות משמשים מושגי מסגרת במשפט הנמלאים תוכן בציוויי המוסר...."

(השופט מישאל חשין ז"ל, ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נה(1)3 133)

סיפורה של מתנה.

בלב ההליך שלפנינו משק, שהזכויות בו הוענקו במתנה מאם לבנה ולכלתה. 

ימים רבים יצאו מאז חתמה האם על מסמכי העברת הזכויות במשק במתנה, אך למרבה הצער, שבו הצדדים ופקדו את בתי המשפט נוכח מחלוקות שהתגלעו ביניהם סביב אותה מתנה.

הליך זה הוא הרביעי במספר, לאחר שקודמיו נסתיימו במהירות יחסית ובלא צורך בשמיעת ראיות.  

בתובענה מושא ההליך שלפנינו, שעילותיה נטועות בדיני החוזים ובדיני עשיית עושר ולא במשפט,  עותרות התובעות לביטול הסכם המתנה ולחילופין לאכיפתו.

פרשה זו שלפנינו מעוררת שאלות שבמשפט ובמוסר, עת לבת הסכסוך היא בין אם ובנה ובמרכזה ניצבת השאלה האם כנגד קבלת המתנה התחייבו הבן והכלה כלפי האם לדאוג לטיפול נאות בה עד אריכות ימיה, אם לאו. 

רקע כללי והשתלשלות העניינים

1. נתבע 1 הוא בנה של תובעת 1 ואחיה של תובעת 2 והנתבעת 2 היא רעייתו.

2. התובעת 1 הייתה בעלת מלוא הזכויות במשק .... שבמושב ... (להלן: "המשק").