פס"ד בעניין מקום לימוד של קטין בשנת הלימודים הבאה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ליאור ברינגר, בתלה"מ 56231-03-21), מיום 23.6.24, במסגרתה הורה כי בנם המשותף של הצדדים יתחנך בשנת הלימודים הבאה במסגרת חינוכית בעיר א' (מקום מגורי אמו המשיבה), וזאת בניגוד להמלצתה המפורשת של ועדת תסקירים כי הקטין יתחנך בעיר ב' (מקום מגורי אביו המבקש).

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים הם בני זוג לשעבר, הורים לקטין יליד חודש יולי 2018, שנפרדו עוד טרם בא הקטין לאוויר העולם ומאז מנהלים הליכים משפטיים בעניינו. כך תיארתי את הדברים בהחלטתי מלפני כ-3 שנים בבקשת רשות ערעור קודמת שנסובה אחר החלטה אחרת של ביהמ"ש קמא באותו הליך (רמ"ש 20286-10-21). למרבה הצער זה המצב אף כיום.

התביעה הנוכחית, בה ניתנה ההחלטה מושא הבר"ע, נפתחה בחודש מרץ 2021 ומאז הוגשו בה למעלה מ-10 תסקירים.

בחודש מאי 2021 עברה המשיבה עם הקטין מעיר ב' לעיר א'. מאז מתגוררת המשיבה בעיר א' ואלו המבקש נותר להתגורר בעיר ב'.

בשנת הלימודים האחרונה התחנך הקטין במסגרת גן חובה במקום מגורי המשיבה (עיר א').

בשנה האחרונה, בהתאם להחלטת ביהמ"ש קמא, חלוקת זמני השהות של הקטין עם הוריו היא שוויונית לגמרי.

ביום 11.1.24, לפני למעלה מחצי שנה, עתר המבקש בבקשה להורות כי הקטין יחל את שנת הלימודים הבאה, כיתה א', במסגרת חינוך בעיר ב' ולא בעיר א'. המבקש נימק את בקשתו בין השאר בכך שמהתסקירים השונים שהוגשו עד כה עולה חשש שהמשך המצב הקיים יביא לסרבנות קשר מצד הקטין כלפיו וכי נסיבות אלו מצדיקות חיזוק הקשר בינו לבין הקטין, כך שהמעטפת החברתית והלימודים של הקטין תהיה באזור מגוריו.

המשיבה השיבה לבקשה ביום 21.1.24.