פס"ד בעניין מזונות קטינים

לפני תובענה לפסיקת מזונות ומדור עבור שני הקטינים שבכותרת, תאומים בני כשש וחצי שנים.

תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים ניהלו מערכת יחסים משך כ-5 שנים. התובעת מתגוררת בצ' ואילו הנתבע מתגורר בבית אימו, בק'.
2. יצויין כי התובעת הינה ילידת 1962 ולה ילדה בגירה ממערכת יחסים קודמת, חיילת בשירות סדיר. הנתבע ,שהיה רווק ללא ילדים, ביקש כי ינסו להביא לעולם ילד, חרף קשיי הפריון של התובעת, וגילה המבוגר, לא לפני שהבטיח לה כי יכלכל את הילד שעתיד להיוולד.
3. בסופו של יום, בגיל 50, לאחר טיפולי הפרייה חוץ גופית ותוך שימוש בתרומת ביצית, הרתה התובעת וילדה כאמור את הקטינים ביום 10.01.12.
4. בסמוך ללידת הקטינים מערכת היחסים בין הצדדים עלתה על שרטון, והם נפרדו (הצדדים חלוקים באשר לנסיבות פרידתם).
5. המשמורת על הקטינים נקבעה בהסכמה אצל אימם, תוך קביעת זמני שהות לאב.
6. ביום 14.06.17 חוייב הנתבע במזונות זמניים בסך של 2400 ₪ לחודש לשני הקטינים, וכן חוייבו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך ובריאות חריגות. ביום 03.07.17 הופחת הסכום לסך של 2300 ₪ לחודש, כולל חלקו של הנתבע בצהרון. 
7. נסיונות להביא את הצדדים להסכמות לא צלחו, ומשכך, הצדדים הגישו תצהירים, ונחקרו במהלך הדיון שהתקיים ביום 06.02.18.
8. בטרם הגשת סיכומיו, הגיש הנתבע בקשה לפסלות המותב, בה טען, בין היתר, כי ביהמ"ש מתעלם מהתנהלות התובעת אשר מציגה תלושי שכר פיקטיביים ומעלימה הכנסות בשווי עשרות אלפי שקלים, וכן טען כנגד החלטות ביהמ"ש אשר דחה את בקשותיו לגילוי מסמכים. הבקשה לפסלות המותב נדחתה בהחלטה מיום 04.05.18. ערעור שהוגש בפני כב' נשיאת ביהמ"ש העליון נדחה. משהוגשו סיכומי הצדדים עלי להכריע בתובענה.

תמצית טענות התובעת:

9. בכתב התביעה ביקשה התובעת לחייב את האב במזונות שני הקטינים בסך של 5,340 ₪ לחודש. בתצהירה פירטה צרכים הכרחיים של כל אחד מהקטינים בגובה של 2,570 ₪ וכן תוספת מדור והוצאות מדורם בסך של כ-750 ₪, כאשר בסופו של דבר העמידה את דמי מזונות הקטינים ע"ס 5,890 ₪ לחודש לשני הקטינים. בנוסף ביקשה לחייב את הנתבע בדמי טיפול (בכתב התביעה העמידה את הסכום ע"ס של 700 ₪ לחודש עבור שני הקטינים, ובתצהירה העמידה את דמי טיפול על סך של  400 ₪ לשני הקטינים).
10. לטענת התובעת הצדדים לא ניהלו משק בית משותף, והביאו בהסכמה משותפת את הקטינים לעולם. כן טענה כי הנתבע התחייב לדאוג לצרכי הילד שעתיד להיוולד להם ולכלכלו, וכי הסתמכה על כך כחלק משיקוליה בהחלטה להביא לעולם ילד עם הנתבע. עוד טענה כי הנתבע נטש אותה לטובת אישה אחרת במהלך ההיריון.
11. התובעת טענה כי מצבה הכלכלי דחוק, וכל משאביה משמשים לסיפוק מזון ושאר צרכים הכרחיים ובסיסיים לה ולקטינים, תוך היזקקות לעזרת הזולת.
12. התובעת טענה כי כל נטל גידולם ופרנסתם של הקטינים מוטל על כתפיה, והנתבע לא לוקח חלק ואף אינו מקיים את זמני השהות שנפסקו.
13. לטענת התובעת היא ממצה את מלוא פוטנציאל השתכרותה, עובדת עבודת כפיים ימים כלילות, אינה בקו הבריאות ואילו לעומתה, הנתבע אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו ויכול לעבוד שעות נוספות, כפי שעבד בעבר.