פס"ד בעניין טענת שיתוף ספציפי של יורש

השאלה המשפטית העיקרית העומדת לדיון במקרה דנן היא מה הדין הראוי עת הטוען לשיתוף ספציפי אינו בן הזוג, כי אם יורשיו. האם יש להקשות עליו ולקבוע נטל מוגבר? מצאתי להשיב על כך בחיוב.

1.ל-אב' (הנתבע 1), יליד 1947, כבן 76 נכון ליום כתיבת שורות אלו וסובל מבעיות בריאות, היו שתי נשים בחייו. הוא נישא בשנת *** ל-ש'. ממנה נולדו לו שתי בנות - מ' ו - צ' (הנתבעת 2). ש' ז"ל הלכה לבית עולמה בטרם עת, בשנת ***, כשהיא בשנות ה - 20 לחייה, מותירה את אב' עם שתי בנות קטינות, ילידות *** ו - ***. בשנת ***, כשנתיים לאחר שהתאלמן, נישא אב' בשנית, ל-ס'. ממנו נולדו לו בן ובת, ג' ו - א' (התובע). גם אשתו השנייה ס' הלכה לבית עולמה בטרם עת, בשנת ***, כשהיא בשנות ה - 50 לחייה בלבד.

2.בשנת 1980 לערך רכשו אב', ס' והוריו של אב' - ד' ו - מ' - דירת מגורים ברחוב *** בתל אביב. הזכויות בדירה נרשמו ע"ש 4 הרוכשים, בני הזוג אב' ו - ס' והוריו של אב', בחלקים שווים ביניהם - 25% כ"א. הצדדים כולם התגוררו בדירה. שם גם התגוררו 4 ילדיו של אב', משתי נשותיו. הוריו של אב' הלכו לבית עולמם. ד' ז"ל בשנת *** ו - מ' ז"ל בשנת ***. כל עיזבונם הועבר ל - אב' בלבד. עיזבונה של האם ד' עבר ל - אב' בצו ירושה, אגב הסתלקות של אחיו ואחיותיו. עיזבונו של האב מ' ז"ל עבר ל - אב' בצוואה שקוימה. בסופו של יום נרשם אב' כבעל 75% מהזכויות בדירה. ל - ס' נותרו 25% מהזכויות.

3.ביום *** ערכו אב' ו - ס' צוואות הדדיות. כל אחד מהם ציווה את כלל רכושו לשני וקבע כי אם האחר לא יהיה בחיים ביום מותו, יעבור מלוא העיזבון לבן א'. צוואתה של ס' קוימה ביום ***. לאחר קיומה העביר אב' את זכויותיה של ס' ז"ל בדירה על שמו (25%) וכך הפך להיות בעל מלוא הזכויות בה.

4.בשנת 2021 החל קונפליקט של ממש בין הצדדים. אב' מכר את דירת המגורים האמורה תמורת סך של 2.8 מיליון ₪. הוא עבר להתגורר אצל בתו צ' בראשון לציון. מהליכים מקבילים, שעניינם אפוטרופסות וביטול יפוי כח מתמשך, עולה כי האב מטופל היטב, הוא צלול, דואג לכלל ענייניו ומקבל סיוע צמוד מ - צ'.

האב הודיע ל - א' כי מבטל הצוואה ההדדית ומבקש להחזיר את מה שירש מאשתו המנוחה ס'. מהטעם שהדירה נמכרה, ביקש האב להשיב ל - א' סך של 700,000 ₪, קרי 25% מתמורת הדירה, כפי הזכויות הרשומות ע"ש ס', שהועברו אליו לאחר פטירתה.

או אז קמה מחלוקת של ממש בין הצדדים, היא המחלוקת נשוא ההליך כאן. א' עתר בהליך כאן בתביעה כספית לקבל לידיו סך של 1.4 מיליון ₪, מחצית מתמורת הדירה. א' טוען כי אמנם החלק הרשום פורמלית ע"ש אמו ס' ז"ל הוא 25%, אולם זו זכאית להיות בעלת 50% מהזכויות בדירה מכח הלכות השיתוף הספציפי, ובכלל זה אורח חיים שיתופי מלא והרמוני משך עשרות שנים בין אב' ל - ס', לרבות מגורים בדירה האמורה, שהיתה דירת מגוריהם היחידה וגולת הכותרת של רכושם של בני הזוג.

אב' מתנגד. הוא עומד על כך ש - א' יקבל לידיו סך של 700,000 ₪ בלבד, 25% מתמורת הדירה. הוא מדגיש כי הרישום הפורמלי משקף היטב את מצבת הזכויות בפועל של הצדדים. הוא ירש 50% מהזכויות בדירה מהוריו. לא היתה כל כוונה לשתף את ס' בזכויות אלו. לפחות אחת מאחיותיו, שהסתלקה לטובתו, התנתה הסתלקותה בכך ש - ס' לא תוכל לקבל לידיה הזכויות.

5.ראוי לציין, טרם כניסה לגופו של פסק הדין, כי בכתב התביעה טענות רבות, שאינן מן העניין כלל, ואינן מצריכות לטעמי דיון של ממש.