פס"ד בעניין זכויות בנחלה/משק

התביעה שלפניי עניינה במתן פסק דין הצהרתי לפיו התובע הינו בעל מחצית כל הזכויות בנחלה/משק ב****.

כתב התביעה המקורי הוגש ביום ***.

ביום *** הוגש כתב תביעה מתוקן לו צורפו כנתבעים פורמליים: רמ"י (להלן: "הנתבעת 2"), הסוכנות היהודית (להלן: "הנתבעת 3"), ו*** (להלן: "הנתבעת 4").

רקע דיוני:

1. התובע והנתבע הינם אחים, ילדי המנוחים ****, ו**** ז"ל (להלן: "המנוחים"). האב המנוח, **** ז"ל נישא לשתי נשים עוד בתימן: **** ז"ל (להלן: "***") ו*** ז"ל (להלן:" ***") - אמם של הצדדים.

   לאב המנוח 11 ילדים משתי נשותיו: **** 6 ילדים, ו**** 5 ילדים.

    

2. לאחר עלייתם לארץ התיישבו המנוחים בשנת *** במושב *** והיו בעלי זכויות כברי רשות במשק **** (הידוע כגוש *** חלק מחלקות ***, ***, *** וגוש **** חלק מחלקה * בהתאם לתכנית **** בשטח של כ- 12 דונם) (להלן: "המשק").

   שטחו של המשק מושא הדיון, מהווה חלק ממשבצת חקלאית שהושכרה ל**** מושב עובדים של ***** (להלן:" המושב"), במסגרת חוזה שכירות תלת צדדי, בין הרשות לבין הסוכנות היהודית לבין המושב (להלן: "חוזה המשבצת") (ראה: סע' 10 לכתב ההגנה של נתבעת 2).

   חוזה השכירות האחרון הקיים נחתם ביום **** ותוקפו מיום **** ועד ליום ****.

3. זכויות המנוחים נרשמו באגודת המושב ובמוסדות המיישבים.

   נכון ליום **** ובכלל, הזכויות בנכס רשומות עדיין על שם המנוחים: ***** ז"ל, **** ז"ל ו**** ז"ל (ראה: נספח 1 לבקשה 3 מיום 26.10.14).