פס"ד בעניין זכויות בדירה

השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב"ד:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב יפו (כב' השופט ליאור ברינגר בתמ"ש 30724-01-22), מיום 26.3.24, בו התקבלה תביעת המשיבה למתן פס"ד הצהרתי לפיו מלוא הזכויות בדירה ברח' מ' בעיר ר', הרשומות על שם המנוח (להלן: הדירה), שייכות לה.

העובדות הצריכות לעניין

המשיבה היא אלמנתו של מר מ'ב' ז"ל (להלן: המנוח או האיש לפי ההקשר).

המערערים הם ילדיו של המנוח מנישואים קודמים, לאשה אחרת.

המנוח והמשיבה נישאו זל"ז, כדמו"י, ביום 2.12.21.

ביום 30.11.21, יומיים קודם לנישואיהם, חתמו השניים על הסכם ממון שאושר ואומת לפני נוטריון (להלן: "הסכם הממון").

ביום 27.12.21, 25 ימים לאחר נישואיהם, טרם שהצדדים עברו לגור יחד, נפטר המנוח באופן פתאומי. בעת מותו של המנוח גר כל אחד מהם בבית אחר.

בעקבות מותו של המנוח פתחה המשיבה, בבית המשפט לענייני משפחה, שני הליכים משפטיים: האחד, בקשה למתן צו ירושה אחר עיזבונו (להלן: הבקשה למתן צו ירושה) והשני תביעה למתן פס"ד הצהרתי לפיו היא זכאית למלוא הזכויות בדירה (להלן: התביעה למתן פסק דין הצהרתי) – דירה שזכויות הבעלות בה רשומות על שם האיש מלפני הנישואין והוגדרה בהסכם הממון, במפורש, כנכס שלו ובבעלותו הבלעדית שאינו בר איזון (סעיף 7.1ב להסכם הממון).

הבקשה למתן צו ירושה התקבלה, חרף התנגדות המערערים. ניתן צו ירושה לפיו המשיבה יורשת את מחצית העיזבון ואילו המערערים את המחצית האחרת (ת"ע 55080-02-22 ות"ע 55086-02-22). ערעור שהגישו המערערים על פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בעניין זה נדחה על-ידי הרכב זה בפס"ד מיום 11.6.23 (עמ"ש 44688-10-22). בקשת רשות ערעור שהגישו המערערים על פסה"ד בערעור נדחתה אף היא, ביום 24.7.23 (בע"מ 5252/23).

התביעה למתן פסק דין הצהרתי התקבלה אף היא, בפס"ד מיום 26.3.24 (תמ"ש 30724-01-22).

פסק דין זה הוא מושא הערעור שלפנינו.