פס"ד בעניין הפרת איסור ההטעיה בחוק הגנת הצרכן

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
57172-11-18
14.4.2019
בפני הרשמת הבכירה:
אביגיל ון-קרפלד

- נגד -
התובע/הנתבע שכנגד:
אשר יוחאי מויאל
הנתבע/ התובע שכנגד:
שלמה כהן
פסק דין חלקי

 

 

לאחר ששמעתי את הצדדים עולה כדלקמן:

 

התובע טוען כי עבד בתור מאבטח. הנתבע ניגש אליו והציע לו עבודה ששכר נאה בצידה. בדיעבד התברר כי לא מדובר בעבודה אלא בהרשמה ללימודים בתשלום של התובע שלאחריה מובטחת עבודה, ככל שהתובע יקבל רישיון תיווך

 

ההסכם אינו עולה עם הוראות החוק בנקודות הבאות: פרטי שמו של התובע ות.ז. שלו אינם מופיעים על ההסכם למרות שמדובר בעוסק מורשה. משזהות נותן השירות אינה מופיעה בה סכם הדבר הוא בניגוד לסעיף 2(6) לחוק הגנת הצרכן. התובע טען שהחל ללמוד 5-6 חודשים אחרי חתימת ההסכם. ההסכם אינו כולל מועד התחלת לימודים כנדרש ובניגוד לסעיף 2(3) לחוק הגנת הצרכן. לא הובאו ראיות מטעם הנתבע לגבי המועד בו החל התובע את הלימודים, את מספר השיעורים בהם השתתף וכו'.

ההסכם אינו כולל את תנאי הביטול הקבועים בחוק שאמורים להימנות ממועד חתימת ההסכם. כל שנאמר בו הוא שאחרי שיעור אחד לא ניתן לבטל את ההרשמה. זכות הביטול קבועה בחוק ומדיניות הביטול בהסכם אינה בהתאם לחוק. גם מטעם זה דין ההסכם להתבטל.

בהסכם אין פירוט של גובה התשלומים ומועדיהם. התובע טוען כי ההורדות היו בניגוד להסכמה ובסכומים גבוהים יותר ושלא בתדירות עליה הוסכם. כיוון שהסכם אינו כולל פרטים לגבי גובה התשלומים ומועדיהם אין אלא לקבל את טענות התובע בעניין זה.

התובע טען כי הופתע לגלות שהוא צריך ללמוד בתל אביב. הנטל להוכיח שכתב היד בסעיף 13 בהסכם הוא של התובע מוטל על הנתבע. מדובר בתנאי מהותי להסכם עבור מי שמתגורר בירושלים והיה מצופה שיהיה כלול כתנאי מודפס ולא יופיע בכתב יד.

מעבר לכך עלתה טענה של התובע שלא קיבל העתק מההסכם לאחר שנחתם והדרך של הנתבע להתמודד עם טענות כאלה היא לדאוג לשלוח העתק של ההסכם בדוא"ל או וואטסאספ ולשמור את התיעוד של מסירת ההסכם.

 

אני קובעת כי ההסכם מפר את איסור ההטעייה שבחוק הגנת הצרכן. חל איסור על עשיית דבר שעלול להטעות את הצרכן  בכל עניין מהותי לעסקה. אני קובעת כין דין ההסכם להתבטל.

 

באשר לגובה הפיצוי – התביעה עומדת על סך של 17,400 ₪. התובע טוען לתשלום במזומן של 2,000 ₪. סכום זה אינו מתיישב עם הסכום שנטען בכתב התביעה בסך של 3,000 ₪. אני דוחה את הטענה בדבר תשלום במזומן. הטענה לא הוכחה.

 

באשר ליתר הסכומים שהתובע טוען ששילם, ביהמ"ש יתן צו בנפרד לחברות האשראי על מנת לקבל פירוט של הסכומים ששולמו או נגבו על ידי הנתבע.

 

לאחר קבלת הנתונים יינתן פסק דין משלים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>