פס"ד בעניין הלכת השיוף והשתק שיפוטי כלפי פושט רגל

עניינו של פסק דין זה בעתירת התובע להורות על שיתוף בנכסים, בזכויות ובחובות שנצברו בתקופת חייו המשותפים עם הנתבעת, ללא נישואין. הנתבעת טוענת כי התובע הוליך אותה שולל במסגרת חייהם המשותפים הקצרים, בהם שמרו על הפרדה רכושית מוחלטת, למעט השימוש שעשה בחשבונות הבנק שלה בשל היותו שקוע בחובות כבדים. עם מי מהם הדין?

להלן עיקרי הדברים:

1. הצדדים הכירו בשנת 2012, כאשר לכל אחד מהם ילדים ממערכת יחסים זוגית קודמת. האשה עסקה בהוראה, בעוד האיש עסק בעבודות בניה, תוך ניהול הליכים מול רשויות המס. בשלב ראשון, התגוררו יחדיו בדירתה השכורה של הנתבעת.

2. בראשית שנת 2013 הגישו שני הצדדים הצעות לרכישת דירה מכונס נכסים. ביוני 2013 נחתם הסכם לרכישת דירה לפיו הנתבעת תרכוש הדירה במחיר המוסכם על כונס הנכסים, בין השאר באמצעות כספים שחסכה ובאמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא, כאשר היא הלווה העיקרית בה ואחיה משמש ערב.

3. במהלך 2014 החלו להתגורר בדירה זו, אך בסוף אותה שנה חייהם המשותפים נקלעו למשבר ובדצמבר 2014 יצא התובע מהדירה. באוגוסט 2015 נפרדו, לאחר מספר חדשים חזרו להיפגש ולבסוף נפרדו סופית.

4. ביום 4/7/19 הגיש האיש כתב תביעה כלפי האשה, בו טען כי דירת המגורים משותפת, כאשר העסק שניהל מימן את חייהם המשותפים. לפיכך טען כי עליו לקבל מחצית שווי דירת המגורים, מחצית דמי שימוש עבור יחידת הדיור הסמוכה לה, מחצית שווי מכוניתה, מחצית כספים שיצאו מחשבון העסק לחשבונות הנתבעת או אחיה ומחצית כספים שקיבלה עבור העסק ולא הפקידה בחשבון הבנק של העסק.

5. ביום 19/1/20 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה, הנתבעת התייצבה לדיון בהעדר כתב הגנה והסבירה כי התובע הוליך אותה שולל כאשר בדיעבד התברר לה כי היה שקוע בחובות. במהלך הדיון הובהר לה כי עליה להגיש כתב הגנה ואף ניתנה לה ארכה לעשות כן.

6. ביום 12/2/20 הגישה הנתבעת כתב הגנה, בו טענה כי מדובר בדירה מגורים שלה, הרשומה בבעלותה ומומנה על ידה באופן מלא, לרבות המיטלטלין ויחידת הדיור, כאשר את המכונית רכשה ממקורותיה שלה. לגבי העסק, טענה כי התובע דרש ממנה לאפשר לו לרשום את העסק בבעלותה ולנהל את ענייניו הכספים באמצעות חשבון בנק שיירשם על שמה, בטענה כי הדבר יהיה מוצלח יותר משיקולי "תכנון מס". רק בדיעבד התחוור לה כי היה שקוע בחובות, בגינם ננקטו הליכים גם כלפיה. בכספים שהגיעו השתמשה על מנת לפרוע חובות העסק הכושל שניהל התובע. במצב דברים זה, אין כל הצדקה לדרוש ממנה דבר.

7. ביום 23/7/20 הוגש כתב תביעה מתוקן בו נתבקש סעד הצהרתי לעניין הזכויות בדירה, מכוחה טען התובע כי זכאי למחצית הדירה מכח הלכת השיתוף, נוסף על שאר הטענות שהועלו בכתב התביעה המקורי.