פס"ד בעניין הגירת קטין שנולד לעובדים זרים משתי מדינות ועתידים להיות מגורשים

בעניין הקטין: אלמוני

באמצעות האפוטרופה לדין עו"ד אהובה יששכר

השופט ישעיהו שנלר, סג"נ – אב"ד:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו (כב' השופט נפתלי שילה, סג"נ (כתוארו אז)), מיום 28.10.15 אשר קבע כי טובת הקטין, יליד 7.6.10 (להלן: הילד) להיות במשמורת אמו, היא המשיבה (להלן, גם: האם), וכך גם יש להתיר לה להגר עמו לפיליפינים. עוד הורה בית המשפט אודות אופן שמירת הקשר בין הילד לבין המערער אביו (להלן, גם: האב) וכך גם כי העו"ס תדאג כי תערך הכנה לילד לקראת ההגירה והפרידה מהאב.

תמצית הרקע העובדתי ופסק הדין:

2. בתמצית וכפי שנקבע בפסק הדין, האב הינו מוסלמי אזרח טורקיה, יליד 1958, אשר הגיע לעבוד בישראל בענף הבניה בשנת 2000. לטענת האב, בשנת 2004 הכיר את האם, ילידת 1973, נוצריה ואזרחית הפיליפינים אשר הגיעה לישראל לצרכי עבודה בענף הסיעוד.

בין הצדדים התפתח קשר זוגי וכאמור ביום 7.6.10 נולד הילד.

ההורים ניסו להסדיר את מעמדם החוקי בישראל ונקטו בהליכים משפטיים שונים, אולם פניותיהם נדחו ונפסק כי אין הם רשאים להמשיך ולהתגורר בישראל ועליהם לעזוב את הארץ.

הצדדים מתגוררים יחד בדירה שכורה ב... ומגדלים במשותף את הילד, וכאשר כל אחד מהצדדים לא מוכן להגר לארץ מולדתו של בן זוגו, וטעמיו עמו.

3. האב טען כי טורקיה מדינת מפותחת, יש לו שם שני בתים והוא אף מתעתד לפתוח חנות. כך יש לו בטורקיה שלושה ילדים בגירים וכן אחות אשר יסייעו לו בגידול וטיפול בילד. מנגד אם יתאפשר לאם להגר עם הילד לפיליפינים, יגדל הילד בתנאי עוני ומצוקה ועל כן טובתו מחייבת כי יתאפשר לו להגר עם הילד לטורקיה.

מנגד, האם טענה כי היא יכולה להתגורר בבית אמה בפיליפינים, אשר תסייע לה בטיפול בילד, שעה שהיא תעבוד, וכשהיא נסמכת גם על חזקת הגיל הרך והעובדה שבפועל היא המטפלת העיקרית בילד ועל כן יש להתיר לה להגר עם הילד לפיליפינים.

4. במסגרת קדם המשפט הוסכם כי ימונה מומחה פסיכולוג מטעם בית המשפט, אולם הצדדים הודיעו כי אינם יכולים לשאת בעלות הכנת חוות דעת שכזו, ולכן ניתן צו להגשת תסקיר אשר הוגש ביום 19.7.15.

בתסקיר העו"ס לסדרי דין (להלן: העו"ס) הומלץ כי הילד יהיה במשמורת האם ויותר לה להגר עמו לפיליפינים. בית משפט קמא הפנה לאשר פורט בתסקיר ובכלל האמור כי הילד לא מדבר את שפת אמו או שפת אביו אלא עברית בלבד, וכי על פי דיווחי הגננת, האם יותר דומיננטית בטיפול הקונקרטי של הילד וכי האב יותר מעורב בכל הקשור לקשר עם המסגרת החינוכית.

עוד צוין כי לדברי האב, משפחתו אינה יודעת על קיומו של הילד ואמו וכי יקשה לדעת כיצד תגיב משפחתו של האב והכיצד יקבלו את הילד לכשיוודע אודותיו. מכל מקום, ההמלצה היתה כי הילד יהיה במשמורת האם וייסע עמה לפיליפינים, בעת שמדובר בילד בגיל הרך, כבן 5, הזקוק לאמו וכשהוא אמור להגיע למדינה שאינו מכיר וייאלץ להתמודד גם עם הניתוק מאביו. התקווה היא שלאור גילו הצעיר, הוא יוכל להסתגל בעזרת תמיכת אמו ובני משפחתה, כאשר יטופל על ידי הסבתא ויהיה בחברת בני דודים. בנוסף, לאור טענת האב אודות מצבו הכלכלי הטוב, האב יוכל לנסוע לפיליפינים לבקר את בנו לפחות פעם בשנה וכן יוכל לשמור על קשר בין טלפוני ובין באמצעות האינטרנט.