פס"ד בעניין ביטול החלטה קמא לאחר שלא נערך דיון בהמלצת מומחה ולא נשמעו הצדדים

בענין הקטינים:                                  

1. נ' ילידת 2004

2. ג' יליד 2006

 3. ת' יליד 2009

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ שינפלד) בתלה"מ 26788-06-18 מיום 4.8.19, מיום 16.9.19 ומיום 6.10.19.

במסגרת ההחלטות הנ"ל הוטלו על המבקשת סנקציות בסך 2,500 ₪ לטובת האב וסכום זהה לטובת אוצר המדינה בגין כל הפרה הקשורה להסדרי הלינה של הקטינים בבית האב (המשיב), טרם ניתנה החלטה בבקשת המבקשת להחליף את הגורם המטפל ותוך דחיית בקשת המבקשת לקיים דיון דחוף בעניינם של הקטינים, והכל (כך לגרסת המבקשת) מבלי לתת למבקשת את יומה בבית המשפט (להלן: "ההחלטות קמא").

רקע בזעיר אנפין

2. המבקשת (להלן גם: "האם") והמשיב (להלן גם: "האב") יהודים אשר נישאו זה לזו כדמו"י בשנת 2001 והתגרשו בשנת 2011. ביום 25.10.2016 אושר ההסכם בין הצדדים וניתן לו תוקף של פסק דין.
3. מנישואי הצדדים נולדו שלושת הקטינים. הקטינים מצויים במשמורת האם ועד ליום 12.6.18 (מועד הגשת התובענה קמא ע"י האב), לא התקיימו זמני שהות סדורים ורציפים עם האב.
4. כאמור, ביום 12.6.18 הגיש האב את התובענה קמא לזמני שהות עם הקטינים. לפני פתיחת ההליך קמא ואף במסגרתו, פנו הצדדים לפסיכולוגית ד"ר ענבל בר-און שתסייע בקשיי ההורים עם הקטינים.
5. ד"ר בר-און הגישה לבית המשפט קמא חוות דעת מטעמה (לאחר שהתבקשה לעשות כן בהחלטה) ביום 2.11.18, במסגרתה ציינה כי לנוכח התנהלות האב, שמתבטאת בפוגענות ובהיעדר מוכנות לקחת אחריות בתפקודו ההורי, אין להפעיל לחץ על הקטינים לחדש עימו את הקשר.
6. בחוות דעתה, כללה ד"ר בר-און המלצות כדלקמן:

א.           לחייב את האב בטיפול והדרכה הורית על מנת לפתח ויסות ושליטה עצמית לצד התבוננות מעמיקה בצרכיי ילדיו ולקיחת אחריות על תפקידו;

ב.            להפנות את הקטינים לטיפול פסיכולוגי פרטני על מנת לאפשר להם אזור נפרד ממוקד במסגרת הסכסוך של הוריהם;

ג.            לאחר כחצי שנה להתחיל הליך משפחתי שיכלול מפגשים משפחתיים הורה –ילד והדרכת הורים.