פס"ד בעניין אימוץ סגור

פס"ד זה עוסק בשתי בקשות להכרזה על שני ילדיה של המשיבה כבני אימוץ. הדיון בשני התיקים אוחד. תיק אימוץ 47/17 עוסק ב-א' ילד שבקרוב ימלאו לו 4 שנים ותיק אימוץ 59/17 עוסק ב-ב', ילדה כבת שנתיים.

אביו של א' הוא המשיב 2. אביה של ב' אינו ידוע.

עילת הבקשה בתיק אימוץ 47/17 היא התקיימות תנאי סעיפים 13(א)(4), 13(א)(5) ו- 13(א)(7) לחוק האימוץ, ביחס לשני ההורים.

עילת הבקשה בתיק אימוץ 59/17 היא התקיימות התנאים המנויים בסעיף 13 (א) (7) לחוק האימוץ ביחס למשיבה. ביחס לאביה של ב', המשיב 2, נטען שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף 13 (א) (1) לחוק האימוץ.

א' ו-ב' נמצאים מזה תקופה ארוכה מחוץ למשמורת הוריהם. בקשת המבקש על פי סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ התקבלה ביחס ל-א' ביום 2.8.17. בקשת המבקש על פי סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ ביחס ל-ב' התקבלה ביום 28.9.2017.

עוד התבקש ביהמ"ש לקבוע שאין מקום לצמצם את תוצאות האימוץ ביחס לשני הילדים.

קורותיה של המשיבה מוכרים לי מתיקי אימוץ קודמים בהם טיפלתי. בשנים 2010 – 2011 דנתי בבקשות להכריז כבני אימוץ על שני ילדיה של המשיבה הבן נ', יליד שנת 2008, (תיק אימוץ 13/09) והבת נ', ילידת שנת 2009, (תיק אימוץ 49/10). בשני המקרים התקבלה בקשת ב"כ המבקש והקטינים הוכרזו כבני אימוץ. חלק מעובדות היסוד שבבסיס פסה"ד זה לוקטו מהחומרים שנצטברו באותם תיקים.

אקדים ואציין שהחלטתי לקבל את הבקשה על כל מרכיביה.