פס''ד בסכסוך בקשר לירושה כנגד צד ג'

: | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
27640-06-18
29.10.2018
בפני השופט:
שמואל בר יוסף

- נגד -
מבקשים:
1. י.א
2. א.ב

משיבות:
1. ש.ז
2. ח.ל.ס

החלטה
 

 

  1. לפניי בקשה ל"סילוק על הסף", שהינה, בעיקרה, בקשה לדחייה על הסף בטענה של היעדר סמכות עניינית.
  2. המבקש 1 (להלן: א') והמשיבות (להלן יחד: הצדדים), הינם אחים. המחלוקת מושא התובענה דנא הינה בנוגע לנכס מקרקעין המצוי בירושלים (להלן: הדירה). הדירה רשומה על שם חתנו של א', הוא המבקש 2 (להלן: ד').
  3. לטענת המשיבות א' מכר דירה שהייתה בבעלות אבי הצדדים (להלן: האב), ובכספי התמורה רכש את הדירה. דירה זו נרשמה (כך לפי הנטען) למראית עין על שם ד'. המשיבות עותרות להצהיר, כי הדירה כלולה בעיזבון האב וכי יש לרושמה על שם יורשיו.
  4. המבקשים טוענים, כי דין התביעה להידחות על הסף מחוסר סמכות עניינית. לטענת המבקשים, מאחר שהמשיבות וד' אינם בני משפחה אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה.
  5. הצדק עם המבקשים, כי המשיבות ודיסקין אינם בני משפחה, כהגדרתם בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"כ-1995 (להלן: החוק). לכן אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתובענה מכוח הסעיף האמור. אלא שסמכותו של בית המשפט קמה מכוח סעיף 1(6)(ה) לחוק. סעיף זה קובע, כי המונח "ענייני משפחה" שבסעיף 3(א) לחוק כולל תובענה לפי "חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו".

    ההלכה הפסוקה בנוגע למונח "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה" היא, שהוא כולל גם תובענה בנושא היקפו של העיזבון הנובע מהירושה, ובלבד שהסכסוך ה"ירושתי" תרם תרומה ממשית ליצירתה של עילת התביעה (רעא 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ      (2014), להלן: פרשת לוין). השאלה בכגון דא הינה מהו היסוד הדומיננטי בסכסוך – זה האזרחי או זה ה"ירושתי". לשם כך יש לבחון נתונים אובייקטיביים, כאופי הסכסוך והקשרוֹ לפטירת המנוח, אך ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את האופן שבו הצדדים עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם, האם כסכסוך הקשור לירושה או שמא כמחלוקת שעיקרה אזרחית (שם).
  6. מאחר שהמשיבות טוענות, כי הדירה היא חלק מעיזבון האב שעה שנרכשה מכספי תמורת מכירת דירתו, הרי מדובר במחלוקת קלאסית בין יורשים בנוגע להיקף העיזבון. זאת ועוד, מבחינה מהותית המחלוקת נטושה בין א' לבין המשיבות, שהינם בני משפחה ויורשים. הטענה היא, שא' פעל כנאמנו של האב אך שלח ידו בכספיו. היש לך סכסוך משפחתי-ירושתי מובהק מזה? זו ואף זו, דומה, כי הצדדים עצמם רואים את הסכסוך כמשפחתי-ירושתי, והכיצד יראו אותו אחרת? זאת לדעת, בין הצדדים נטושה מחלוקת נוספת המתבררת בתיק הקשור (תמ"ש 48439-02-18, להלן: התובענה הכספית) שעניינה (בעיקר) טענת המשיבות, כי א' עשה בכספי האב כבתוך שלו. התובענה הכספית אמנם באה בגדרו של סעיף 1(2) לחוק, אך לטעמי אין ספק, כי היא באה גם בגדרו של סעיף 1(6)(ה) לחוק. מכל מקום, משעה שא' והמשיבות הינם צדדים לשתי התובענות, ומשעה ששתיהן עוסקות, הלכה למעשה, ברכושו של האב המנוח – אין לטעמי ספק כי היסוד הדומיננטי בתובענה דנא הינו היסוד המשפחתי-ירושתי. משכך, לפי ההלכה שנקבעה בפרשת לוין, מדובר ב"תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה", שהסמכות העניינית לדון בה מסורה לבית משפט זה.
  7. אין בידי לקבל את טענת המבקשים, לפיה הגשת התביעה גם כנגד ד' (שאיננו יורש של האב) מאיינת את האפשרות לראות בהליך דנא "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה". בפרשת לוין נפסק, כי בכפוף לכך שהתובענה הינה בעלת מאפיין ירושתי דומיננטי, אין הצדקה להגביל את סמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות בהן הצדדים הם יורשים בלבד. כאשר התובענה היא נגד צד ג' (מי שאינו בן משפחה או יורש) יש לבחון את עוצמת הקשר בין סכסוך הירושה (החזית בין היורשים לבין עצמם) לבין הסכסוך "האזרחי" (בין מי מהם לבין צד ג'). בלשון אחרת, יש לשאול, האם ועד כמה הנטען בחזית  "הירושתית" מהווה נדבך מהותי של התביעה בחזית "האזרחית". ברי, כי ככל שיש לצד ג' קרבה ליורשים הניצים (או מי מהם) או שהוא קשור להשתלשלות העניינים בחזית הירושה, תגבר הנטייה לקבוע, כי הכרעה בחזית זו מהווה נדבך מהותי בתביעה כנגד צד ג' (ולהיפך).
  8. כך, למשל, תביעה כנגד אדם שאין לו קרבה ליורשים, ואשר רכש בתום לב נכס שהועבר שלא כדין מנכסי העיזבון, לא תהייה "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה". הטעם לכך הוא, שהכרעה בשאלה האם המוכר שלח יד בנכסי העיזבון אם לאו, חסרת נפקות לחזית עם צד ג' בנוגע לבעלותו בנכס האמור. לעומת זאת, קרבה אישית של צד ג' למוכר הנ"ל, או ראיה לכאורה אודות מעורבותו בשליחת היד האמורה (לרבות ידיעה אודותיה), תגביר את הנטייה לראות גם בחזית עם צד ג' "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה". מבחן עזר אפשרי הינו (בהשאלה מסעיף 6(ו) לחוק), האם צד ג' עשוי לשפוך אור על המחלוקת העובדתית בין היורשים, אם לאו.
  9. במקרה דנא, צד ג' (ד') הינו בן משפחה קרוב (חתנו של א'). יתירה מזו, להכרעה בשאלה האם א' שלח יד בנכסי העיזבון השפעה מהותית על החזית בין המשיבות לד' בנוגע לבעלותו בדירה. זאת ועוד, לגרסתו של ד' בכל הנוגע למקורות רכישת הדירה מושא המחלוקת בין היורשים חשיבות מהותית להכרעה במחלוקת בין הצדדים/היורשים. הנה כי כן, המרכיב "הירושתי" בסכסוך בין המשיבות לד' הינו דומיננטי. לפיכך, גם התובענה של המשיבות כנגד ד' הינה "תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה", המצויה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. אמת, ייתכן שהדרך הנכונה בנדוננו הייתה הגשת תביעה כנגד א' ועתירה לצירוף ד' כנתבע נוסף. ברם, בסופו של יום השאלה הנשאלת בשני המקרים דומה, והתוצאה זהה.
  10. יצוין, כי מתקיימים במקרה דנא גם מבחנים נוספים שנקבעו בפרשת לוין. כאמור, הצדדים עצמם רואים את הסכסוך כסכסוך ירושה משפחתי. כמו כן, דומה כי לנוכח הקרבה המשפחתית, יש עדיפות לבית המשפט לענייני משפחה, כבית משפט בעל מומחיות וכלים דיוניים ייחודיים לפתרון מחלוקת כגון דא. יתירה מזו, פיצול בין התובענה הכספית לבין התובענה דנא, הגם ששתיהן עוסקות באותה מסכת עובדתית, הינו מלאכותי. פיצול כזה איננו עולה בקנה אחד עם השאיפה לריכוז המחלוקות המשפחתיות תחת קורת גג אחת, ועם השאיפה ליעילות דיונית.
  11. מן המקובץ והמוטעם עולה, כי הסכסוך בין המשיבות לבין ד' הינו "סכסוך בקשר לירושה", ולכן מצוי בסמכות בית משפט זה.
  12. למעלה מן הצורך אעיר, כי גם אילו הגעתי למסקנה שונה בנוגע לתובענה של המשיבות כנגד ד', לא הייתי דוחה את התביעה, אלא מאפשר לתקנה על מנת לעתור לצירופו של ד' כנתבע נוסף.
  13. אין בידי לקבל גם את טענותיהם הנוספות של המבקשים, ואתייחס אליהן בקצרה:
    • המשיבות מודות, כי לא דייקו בתיאור הדירה. ברם, משעה שאין חולק על איזה נכס מדובר, אין בטעות זו, שהינה בת תיקון, להצדיק מחיקה על הסף.
    • הטענה להיעדר יריבות בין ד' לבין המשיבות איננה אלא טענת הסמכות בלבוש אחר, ולכן דינה להידחות.
    • המחדל בצירוף הבנק למשכנתאות איננו עילה למחיקה, שעה שהמשיבות הצהירו כי הן מסכימות להכפיף את זכויותיהן הנטענות בדירה למשכנתא.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>