פס"ד בסוגיית סמכות ביהמ"ש לתת צו ירושה לאזרח סורי

בפניי בקשה למתן צו ירושה לעיזבון המנוח **** ז"ל (להלן: "האב המנוח"), אביה של המבקשת **** (להלן: "המבקשת") והמשיב 2 – **** ז"ל (להלן גם: "****") וההתנגדות לה.

רקע:

1. המבקשת, הוריה ואחיה חיו בכפר **** ברמת הגולן עד לפרוץ מלחמת ששת הימים.
2. אביה, **** ז"ל הלך לעולמו בשנת 1960 בסוריה. אין בנמצא תעודת פטירה, משכך, הגישה המבקשת בקשה להצהרת מוות ביולי 2017 (ת"ע 8180-07-17). ביום 7/8/2018 ניתן פסק דין הקובע כי המנוח נפטר ביום 10/10/1960.
3. יורשי המנוח הם אשתו וחמשת ילדיו.
4. לאחר פרוץ מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, עברו האם ושלושה אחים להתגורר על אדמות סוריה. הבת המבקשת **** ואחיה **** נשארו ב****. האם נפטרה בשנת 2000 ואח נוסף – ****, נפטר בשנת 2010, שניהם נפטרו בסוריה.
5. בהמשך להצהרת המוות הגישה המבקשת בקשה לרשם לענייני ירושה בקשר לעיזבון האב המנוח. המשיב 2 התנגד לבקשה בטענה לחוסר סמכות, זאת מאחר שלטענתו האב המנוח נפטר שנים לפני שהכפר סופח לישראל וכי אין בישראל נכסים הרשומים על שמו, ולפיכך אין כל זיקה הקושרת אותו לישראל ומעניקה סמכות דיון כאן.
6. המבקשת מצדה טענה כי למנוח אדמות בבעלותו בתוך הכפר ומחוצה לו, עובדה המקנה סמכות לביהמ"ש, ולגביהן מבוקש לקבוע כי הן חלק מעיזבונו של האב המנוח אשר יש לחלק בין יורשיו. ברם, בשלב זה, כאמור, הבקשה היא למתן צו ירושה בלבד.
7. כידוע, מקרקעי הכפר וסביבתו אינם מקרקעין מחולקים ומוסדרים, ואינם רשומים ברשות מקרקעי ישראל. המקרקעין מנוהלים תחת שיפוטה של המועצה המקומית של היישוב, אשר הרישום בה מתבסס על הצהרת בעלי קרקעות או מידע היסטורי קיים. חרף היעדר רישום מסודר בעלי הקרקעות בכפר נוהגים בהם מנהג בעלים.
8. נוכח הטענה כי קיימים יורשים נוספים בסוריה שאינם חלק מההליך צורף האפוטרופוס לנכסי נפקדים כצד להליך.
9. יוער כי תחילת ההליכים בין הצדדים בתביעה לפירוק שיתוף (תמ"ש 8174-07-15), שהוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיב 2 ובנו. במסגרת הליך זה הוגשו תצהירים של שלושה ממכובדי הכפר שהצהירו כי **** הוא הבעלים של אדמות שהועברו אליו על ידי אביו המנוח ****, וכי **** העבירן לידי בנו בשנות ה-90. תצהירים אלה הוגשו בשנית במסגרת תיק זה.
10. במשך ההליכים נפטר ****. הוגשה הודעה לפיה היורשת הבלעדית של **** היא אשתו ***** והיא באה בנעליו. למרות האמור, אשת הנתבע 2 לא הגישה תצהיר מטעמה, תחת זאת הוגש תצהיר מטעם בנו של **** – ****.
11. ביום 17/09/2020 התקיים דיון הוכחות.
12. אציין כי עוד קודם לדיון ההוכחות קבעתי בהחלטה מיום 3.6.2020 כי השאלה העומדת בבסיסו של תיק זה היא האם בעת פטירתו של האב המנוח היו נכסים השייכים לו בישראל. ברי, כי בהיעדרם של נכסים בישראל השייכים לאב המנוח בעת פטירתו, אין לבית משפט זה סמכות בינלאומית להוציא צו ירושה, וממילא דינה של הבקשה להידחות.
13. לטענת המבקשת האב המנוח החזיק בבעלותו אדמות ונכסים בכפר **** ומחוצה לו הכוללים קרקע מיועדת למגורים בשטח של כ- 3,000 מ"ר וכן קרקע חקלאית בשטח של 150 דונם, עד לפטירתו בשנת 1960, ושטחים אלה ניתנו לה ולאחיה בירושה.
14. מכאן שאין בסיס לטענות **** ז"ל כי לבית המשפט אין סמכות שעה שלמנוח לא היו נכסים בישראל בעת פטירתו. לדבריה, בתקופה שבין פטירת האב לבין פרוץ מלחמת ששת הימים, היא ואחיה עיבדו מקרקעין אלה. עוד לדבריה, לאחר המלחמה השתלט **** על המקרקעין ונישל את ייתר בני המשפחה.