פס"ד בסוגיית השיהוי ובחזרה מהתחייבות ליתן מתנה

פרולוג

... ז"ל הלך לעולמו והניח אחריו צוואה ובה ביקש להנחיל מלוא עזבונו לארבעת ילדיו בחלקים שווים.

עיקר עיזבונו הוא משק במושב ....

בחלוף שלוש שנים ממועד עריכת הצוואה חתם הוא בפני עו"ד על כתב וויתור ולפיו מבקש הוא להעביר מלוא זכויותיו במשק לאחד מילדיו ללא תמורה.

מקץ שנה חתם הבן אשר אמור היה לקבל הזכויות במשק על ייפוי כוח לביטול העסקה, ועשרה חודשים מאוחר יותר חתם שוב על ייפוי כוח דומה, אלא שהפעם היה זה ייפוי כוח בלתי חוזר.

הזכויות במשק לא הועברו משם האב לבנו, וכעבור שנים אחדות, הלך האב לעולמו.

ילדי המנוח פנו לרשם לענייני ירושה, ובהעדר התנגדות ניתן צו לקיום צוואת המנוח.

דא עקא, שפרצה מחלוקת ביניהם בעניין הזכויות במשק, עת מעברו האחד של המתרס בן אחד ואילו מעברו האחר שלושת אחיו.

מהו, אם כן, גורל הזכויות במשק עם פטירת האב – זוהי השאלה בלב פסק דין זה שלפנינו.   

הרקע העובדתי

1. התובע והנתבעים הם אחים, ילדיהם המשותפים של המנוחים גב' ... ז"ל (להלן: "המנוחה") ומר .... ז"ל (להלן: "המנוח").

2. בלב המחלוקת משק ... במושב .... (להלן: "המשק"), אשר נכון למועד כתיבתן של שורות אלו רשומות הזכויות בו עדיין ע"ש המנוחים.
3. בשנת 1994 העבירו המנוחים לנתבע 2 את הזכויות במשק במתנה, אולם לימים חזרו בהם, והגישו תביעה לביטול הסכם המתנה ותביעתם התקבלה, כך שביום 15.05.1997 נקבע ע"י בית המשפט (כב' סגן הנשיא, כתוארו אז, השופט פ. אסולין), כי הזכויות במשק שייכות למנוחים.