פס"ד בנושא ביטול צוואה

1. עניינו של ההליך דנן בקשות לקיום צוואה הדדית ומאידך בקשות למתן צווי ירושה אחר עיזבון אותם מנוחים, בטענה שהצוואה ההדדית בוטלה.

1. מר י.ח.מ.ג. ז"ל (להלן – "המנוח") והגב' א.מ.ג. ז"ל (להלן – "המנוחה") היו נשואים זה לזו ומנישואיהם נולדו אחד עשר ילדים. ביום 10.3.97 עשו המנוחים צוואה הדדית בעדים בה קבעו, כי בעת פטירת אחד מהם יזכה האחר במלוא עיזבונו. עוד נקבע בצוואה, כי לאחר פטירת שני המנוחים זכויותיהם בדירת מגוריהם תונחלנה לבניהם מר ש.ג.ג. (להלן – "ש.ג.ג.") ומר ד.ב.ג. (להלן – "ד.ב.ג.") בחלקים שווים ביניהם, תכולת הדירה תועבר לש.ג.ג. בלבד, ואילו "יתרת כספים או זכויות מכל מקור שהוא יחולקו בחלקים שווים" בין ש.ג.ג. וד.ב.ג. עסקינן במסמך אחד, בו ציוו המנוחים את עיזבונם, יחדיו (להלן – "הצוואה").

1. הצדדים להליך דנן הם ש.ג.ג., ד.ב.ג. ואחד מאחיהם, הוא מר א.ג. (להלן – "א.ג."). יתר האחים והאחיות, לרבות צאצאי אחות שהלכה לבית עולמה, בחרו שלא להצטרף להליך, אם כי מי מהם העידו בהליך, כפי שיפורט להלן.

1. לשם הקיצור לא אסקור את השתלשלות ההליך בפרוטרוט, שכן זו אינה רלבנטית עוד לפסק דין זה. בעת הזו עמדתם הנוכחית של הצדדים היא כדלקמן: ד.ב.ג. מבקש לקיים את הצוואה על שני ראשיה, קרי – הן בעניין המנוחה והן בעניין המנוח. ש.ג.ג. מבקש לקיים את צוואת המנוח וליתן צו ירושה אחר עיזבון המנוחה (זאת לאחר שקיבל את המלצת בית המשפט לחזור בו מבקשתו לקיים אף את צוואת המנוחה. זאת היות וכפי שיובהר להלן התרשם בית המשפט, כי המנוחה ביטלה צוואתה כדין). א.ג. מבקש ליתן צווי ירושה אחר עיזבון שני המנוחים, שכן לטעמו שניהם ביטלו את הצוואה כדין.

1. אין צורך להכביר מילים אודות הצוואה, שכן מוסכם שעסקינן בצוואה תקינה, אשר אילולא בוטלה כנטען, לא היה קושי לקיימה. שונים הם פני הדברים בסוגיית ביטול הצוואה. א.ג. סומך טענתו לביטול הצוואה על שני מסמכים בכתב יד: האחד, מסמך הכתוב כולו בכתב יד המנוחה (ואעיר דבר מה בעניין זה בהמשך הדברים), חתום בידי המנוחה ונושא תאריך 5.3.02.

במסמך זה כותבת המנוחה בשפה הספרדית כדלקמן:

"בס"ד (בעברית – נ.פ.) לכל בני זו בקשה כנה שלי לבטל את הצוואה מתאריך 10.3.1997. אני מבקשת מכל הבנים שלי שיעזרו לש.ג.ג. להתחתן או אם יש צורך לדאוג למקום לחיות".

המנוחה חתמה כאמור על המסמך, ציינה בכתב ידה את תאריך עשייתו וכן כתבה את מספר הזיהוי שלה, ללא ספרת ביקורת.

המסמך האחר, כתוב כולו בכתב יד הנחזה להיות כתב ידו של המנוח (ואף כאן אעיר דבר מה בהמשך הדברים), חתום בידי המנוח ונושא תאריך חלקי, וזו לשון המסמך האמור במלואו: