פס"ד בנוגע לשאלת הסכמה פנים משפחתית, טיבה ותוקפה

: | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ירושלים
2991-01-14
15.3.2018
בפני השופטת:
אורית בן דור ליבל

- נגד -
תובע:
י.ח.
עו"ד אופיר רחבי
נתבעים:
1. א.נ.ח.
2. רשות מקרקעי ישראל

עו"ד עוז אלדד [בשם נתבע 1]
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים [בשם נתבע 2]
פסק דין
 
     

 

תביעה לפסק דין הצהרתי לזכויות התובע במשק, במסגרתה תתברר שאלת קיומה של הסכמה "פנים משפחתית", טיבה של ההסכמה ותוקפה המשפטי.

 

הרקע הצריך לעניין:

 

  1. התובע הוא הצעיר שבין 10 הילדים שנולדו למר ח' ז"ל (ולהלן: "המנוח") מרעייתו ס' ז"ל, אשר נפטרה לבית עולמה כבר בשנת 1972 (ולהלן: "המנוחה" וביחד: "ההורים המנוחים") עת היה התובע כבן 10 שנים.

 

  1. הנתבעת 1 (ולהלן: "הנתבעת") היא רעייתו השנייה של המנוח אשר נישאה לו ביום 29.9.76 כשאלו לה הנישואין השניים. לנתבעת לא נולדו ילדים מנישואיה הראשונים או מנישואיה למנוח.

 

  1. בשנות ה-50 של המאה הקודמת התיישבו ההורים המנוחים במשק חקלאי מס' XX במושב XXX (ולהלן: "המשק" או "הנחלה"). הנחלה היא בבעלות רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י), והיא מצויה בתחום המשבצת הקרקעית של מושב XXX (להלן: "המושב" או "האגודה"). רמ"י החכירה לסוכנות היהודית (ולהלן: "הסוכנות") את משבצת הקרקע של המושב, וזו הקנתה למושב את הרשות להשתמש בשטח המשבצת.

 

  1. לאחר נישואיה למנוח הוכרה הנתבעת כחברה באגודה וזכויותיה בנחלה נרשמו גם בפנקסי הסוכנות היהודית, ואילו בספרי רמ"י נותרה הזכות רשומה עד כה על שם המנוח בלבד.
  2. התובע נותר לגור במשק גם לאחר שבגר, ולאחר נישואיו בשנת 1995 בנה את ביתו במשק. במשק למעשה בית מגורים דו משפחתי הבנוי בשני מפלסים כאשר ביחידת הדיור במפלס העליון התגוררו המנוח והנתבעת (ומאז פטירת המנוח מתגוררת בו הנתבעת) וביחידת הדיור במפלס התחתון מתגורר התובע עם משפחתו.

 

  1. ביום 12.12.08 נפטר המנוח לבית עולמו כשהוא מותיר אחריו צוואה מיום 5.10.01 אשר ניתן לה צו קיום ביום 30.6.13 (להלן: "הצוואה") ובה קבע בחלק השלישי, כדלקמן:

"הנני מצווה, כי לאחר אחרית ימי, יעבור כל חלקי במשק מס' XX על כל הזכויות שבו, מכל מין וסוג שהוא, ללא יוצא מן הכלל, לבני מר י' ח' ת.ז. ... כמו כן אני מורה, כי לא ניתן יהיה להוציא את אשתי, הגב' א' נ' ח' מהבית ושם תישאר, עד יום מותה.

יתר זכויותיי בנכסי דלא ניידי לרבות כספים, ני"ע, חשבונות בנק, חיסכון, פיקדונות למינהם, וזכויות קיימות ועתידיות על פי חלוקה שווה ביניהם לילדי".

 

  1. הורתו של ההליך בכתב תביעה לפירוק שיתוף במשק שהגיש התובע כנגד הנתבעת. ביום 13.4.16 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן במסגרתו ביקש סעד הצהרתי לפיו חלוקת הזכויות במשק תעשה בהתאם להוראות המנוח בצוואה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>