פס''ד בנוגע לצו הורות פסיקתי

בעניין הקטינים: 1.ש' (יליד 12.5.2014)
                             2. א'(יליד 28.9.2016)

1. על הפרק תביעת המבקשות למתן פסק דין הצהרתי או צו הורות פסיקתי, אשר יצהיר על המבקשת מס' 1 כאמם של הקטינים בהתאם לסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולרישומה ככזו. לחילופין מינויה כמבקשת 1 כאפוטרופסית נוספת לקטינים, יחד עם אמם הביולוגית ויחד עם אביהם הביולוגי של הקטינים, קרי, עותרות המבקשות להכרה בשלושה הורים לקטינים.

רקע

2. המדובר בבנות זוג (והלן: "המבקשות") אשר נישאו בשנת 2013 ובטרם הבאת הקטינים לעולם, נחתם הסכם להורות משותפת בין המבקשת 2 לבין משיב מס' 1, אשר קיבל תוקף של פסק דין 10.12.2013 (נספח א' לכתב התביעה). בהתאם להסכם נקבע כי הילדים המשותפים יהיו במשמורת וחזקת האם עד מלאת להם שנתיים ולאחר מכן יהיו הילדים במשמורת משותפת.

עוד נקבע בהסכם כי היה והורי הקטינים ילכו לעולמם, יהיו הקטינים במשמורת בת זוגה של האם (מבקשת 1 )נוכח אמונת הצדדים כי מדובר בדמויות משמעותיות בחייהם של הקטינים.

3. בין הצדדים תלויה ועומדת מחלוקת נוספת, באשר לזמני השהות של הקטינים עם האב ולאופי המשמורת על הקטינים, אולם אין זו עניינו של פסק דין זה.

תמצית טענות המבקשות

4. התובעות החליטו לאחר 7 שנות זוגיות להביא ילדים לעולם. שתי התובעות רצו כי הקטינים שיולדו להן יכירו את אביהם ולפיכך התקשרו בהסכם הורות משותפת עם האב, עוד קודם לידתם. האב ידע קיבל ואישר את העובדה ששתי התובעות הן בנות- זוג וההתקשרות בהסכם נעשתה על דעתם ועל רצונם של כולם ומתוך הבנה ברורה כי התובעות הן בנות זוג נשואות, אשר יגדלו את הקטינים כשתי אימהות ואבא אחד, במשפחה מיוחדת (יובהר כי ההסכם חתום ע"י תובעת 2 ועל ידי נתבע 1 בלבד ולא על ידי שלושתם).
5. מסיבה זו, קבעו בהסכם הורות משותפת, כי רק שלושת ההורים "יהיו רשאים לקבל החלטות לגבי הילדים המשותפים ולקבוע את מסגרות חייהם וש"כל ההחלטות הנוגעות לחינוכם וגידולם של הילדים המשותפים לרבות טיפולים רפואיים ואחרים להם יזדקקו, החלטות באשר למוסדות החינוכיים בהם ילמדו , החלטות בעניינים כספיים ורכוש הנוגעות לילדים" יתקבלו במשותף על ידי שלושת ההורים.
6. הילדים רואים בתובעת 1 הורה לכל דבר והיא מהווה הורה אף לפי מבחנים משפטיים רבים, לרבות "הורה פסיכולוגי" ו "הורה פונקציונלי" משמעותי בחייהם. הילדים מכנים את התובעת 1 בשם "אמא" ואת תובעת 2 בשם "מאמא".
7. בדין הישראלי אין הגדרה של הורות או הוראה הקובעת מהו מספר ההורים שיכולים להיות לילד. העובדה שהרוב המכריע של המשפחות מורכבות מאב ביולוגי ומאם ביולוגית אין משמועתה כי המשפט אוסר הכרה במצבים מיוחדים של יותר משני הורים .
8. לא זו בלבד שבמשפט הישראלי אין איסור על הכרה של שלושה הורים, אלא שהמשפט הישראלי כבר מכיר באפשרות לפיה לילד יהיו יותר משני הורים משפטיים.
9. מכוח זכות יסוד להורות, שהיא חלק מזכות כבוד האדם וחירותו ובזכות הילדים לזהות והשתייכות .
10. במקרה דנן, הילדים הובאו לעולם בידי שלושה הורים ומטופלים על ידם מינקותם והתעלמות ממציאות החיים של הילדים פוגעות בזכויות הילדים ובזכויות ההורים שאינם ההורים הביולוגיים.
11. לטענת התובעות, החוק הישראלי אינו מגדיר מיהו הורה . חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מגדיר בין היתר תפקידם של הורים , בהתאם לסעיף 14 . אולם אין הסדר חקיקתי ישיר להגדרת מיהות ההורים. בית המשפט העליון בבע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה, קבע כי "חסר זה מעורר קשיים בפני עצמו . ברם, לא נדרשת הגדרה של המונח "הורות" בכדי לומר שהחוק עוסק בין היתר בענייני הורות ומעמדם של הורים כלפי ילדיהם" (סעיף 18 לסיכומים).
12. ב"כ היועמ"ש מודה למעשה כי לא קיימת הגדרה של "הורה" במשפט הישראלי, אולם סבורה כי עניין הוא למחוקק לדון בו. אולם יש לקבוע כי העובדה שקיימת לאקנה בחוק מחייבת את ביהמ"ש לפסוק ולהכריע. אף קיים חסר במשפט הישראלי לגבי כמות ההורים.