פס"ד בנוגע לפרשנות סעיף 14א לחוק הירושה - חליף של יורש

על הפרק:

אדם נפטר ומצווה רכושו לבן אחד מבין ילדיו – הוא התובע. הנתבע שהוא אחד מנכדיו של הנפטר, אשר אביו נלב"ע עוד לפני פטירת סבו, מגיש התנגדויות לקיום צוואות סבו וכן תביעות לחזקת שיתוף (בנעלי סבתו הנפטרת) וזאת הוא עשה בטיעון כי הוא יורש חליף של אביו המנוח מכוח סעיף 14(א) לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965. בשלב מסוים במהלך ניהול הליכים מתגלה, כי אביו של התובע ציווה את כל עזבונו לאשתו ולא למי מילדיו. לאור זאת עותר התובע לבטל את כל פסקי הדין בהליכים שהתנהלו בינו לבין אחיינו (הנכד).

מכאן השאלה: האם הנתבע בא בנעלי אביו כחליף ללא קשר לצוואתו – שאז דין התביעה להידחות או שמא אין לנתבע מעמד וזכות ירושה שאז דין התביעה להיענות בחיוב?

הרקע והשתלשלות ההליכים:

1. התובע הוא דודו של הנתבע (אחיו של אביו המנוח של הנתבע) – להלן בהתאמה "הדוד" ו"האחיין".

2. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים עצימים ומסועפים בשנים האחרונות על רקע סכסוך אפוטרופסות וירושה ביחס להורי הדוד, שהם הסב והסבתא של הנתבע.

3. תחילה התנהל הליך אפוטרופסות בין האחיין לבין סבו והנתבע במסגרת תיק אפוטרופסות 44764-08-15, במסגרתו עתר האחיין למנות אפוטרופוס לרכוש הסב בטיעון שהדוד השתלט עליו ועל רכושו מונע ממנו קשר עם האחיין ומנתב הרכוש והכספים לפי שיקול דעתו.

4. לאחר מכן התנהלו הליכים בעניין עזבון אמו המנוחה של הדוד שהיא סבתו של האחיין, הגב' ט.פ. ז"ל (ת"ע 46011-11-16). המנוחה נפטרה ביום 27/7/2015. ביום 12/1/2016 הגיש האחיין בקשת צו ירושה אחר סבתו. ביום 3/8/2016 הגיש הדוד בקשה לקיום צוואתה של המנוחה ובעקבות כך הועברו ההליכים לבית המשפט לענייני משפחה. המחלוקת כאן הייתה סביב תוקף צוואה הדדית שערכו המנוחה ובעלה (שאז עדיין היה בחיים), כאשר האחיין טען שיש לפסול הצוואה ולחלק עזבונה בין יורשיה על פי דין שהוא אחד מהם, כיוון שהוא בא בנעלי אביו המנוח שנפטר לפניו הוריו. בית משפט זה דחה ההתנגדות וקיבל בקשת הדוד לקיים את הצוואה. קיום הצוואה משמעו הדרת האחיין מלרשת את סבתו.

5. על כך הגיש האחיין ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת ובדיון בערעור הוסכם לקבל המלצת בית המשפט המחוזי כך שהאחיין יקבל 10% מעזבון סבתו המנוחה (ראו עמ"ש 57128-10-17, פסק דין מיום 29/1/2018).

6. עם מתן פסק דין זה בבית המשפט המחוזי בנצרת הגיש הנתבע תביעה לפסק דין הצהרתי כנגד עזבון הסב המנוח וטען כי יש להצהיר על הסבתא כזכאית ל-50% מכלל הרכוש שנצבר ונרשם על ידי הסב המנוח (תמ"ש 63333-05-18). תביעת האחיין נעתרה בחיוב בפסק דיני מיום 13/5/2020.