פס"ד בנוגע למזונות ועוד

השופט ישעיהו שנלר, סג"נ:

1. הצדדים נישאו ביום 24.5.11 והתגרשו ביום 20.9.16 וכשמנישואים אלו נולדו הקטינים ג' יליד XX.XX.XX(להלן: הבן) ומ' ילידת YY.YY.YY (להלן: הבת) (להלן: הילדים).

הערעור הינו על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט יחזקאל אליהו) מיום 29.12.16, אשר פסק במספר תביעות שהוגשו על ידי מי מהצדדים.

2. בתביעות ההדדיות בנושא משמורת הילדים, עתר המערער (להלן גם: האב) למשמורת משותפת, והמשיבה (להלן גם: האם) למשמורת בלעדית אצלה.

בית המשפט פסק כי המשמורת תהיה משותפת לשני ההורים. בהתייחס לזמני השהות, אימץ בית המשפט, כלשונו, את המלצות התסקיר וקבע כי הילדים ישהו עם האב בימים ב' ו-ד' מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת היום שאזי יחזירם ישירות למסגרות החינוך. בנוסף, הילדים ישהו עם האב כל סופ"ש שני מתום המסגרת החינוכית ויחזירם לבית האם בשעה 19:30 במוצ"ש.

עם זאת, קבע בית המשפט כי הואיל והוסיף לינה גם בימי ד', לינות אלו יחלו מחודש פברואר 2017.

בנוסף, לא קיבל בית המשפט את המלצות התסקיר כי בשבוע בו שוהים הילדים עם אמם בסופ"ש, ישהו עם האב כולל לינה גם ביום ה' (להלן: הלינה ביום ה'), תוך קביעה כי הוראה על משמורת משותפת אין משמעותה בהכרח קביעת זמני שהות שווים לחלוטין.

כך גם ניתנו סמכויות לפקידת הסעד למשך שנה לפיקוח על האמור כולל קביעת הסדרי שהיה בחופשות ובחגים.

האב מערער על הקביעה בעניין הלינה ביום ה' דלעיל ועותר כי הסדרי השהות יהיו שוויוניים ועל כן יש לקבל את ההמלצה ביחס ללינה ביום ה'.

3. בתביעת מזונות הילדים נפסקו מזונות זמניים ביום 24.1.16 וזאת בסך של 2,000 ₪ לכל אחד מהילדים, וכך גם נפסק כי האב יישא במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות וכך גם במחצית מעלות גן ו/או צהרון ועוד, כאשר החלטה זו לא כללה את מרכיב המדור, הואיל ובאותה עת לא הייתה הוצאה בפועל בגין מדור.

בהתייחס להכנסת האם, העמיד בית המשפט את הכנסתה על סכום של כ-19,000 ₪ נטו ואילו בהתייחס להכנסת האב ראה לנכון בית המשפט להעמידה על סך של כ-18,500 ₪ נטו לפחות. בנוסף, יש להוסיף סך של 6,000 ₪ שמקבל האב מדמי השכרת דירה בראשל"צ, ומשכך סך הכנסתו החודשית, 24,500 ₪.

בשאלת צרכי הילדים, קבע בית המשפט כי אלו לא הוכחו כדבעי. כך גם סבר בית המשפט כי אין מקום, בהתחשב בהכנסות הצדדים, להעמיד את הצרכים ההכרחיים בסכום המקובל של 1,400 ₪ לכל ילד, ועל כן העמיד צרכים אלו על סך של 1,800 ₪ כצרכים הכרחיים, כאשר יש להוסיף סך של 400 ₪ למזונות כל אחד מהילדים בגין צרכים לא הכרחיים.

בהתייחס לשאלת רכיב המדור, העמיד בית המשפט רכיב זה על סך של 2,600 ₪ (עבור שני הילדים), המהווים 40% מדמי שכירות בסך של 6,500 ₪ והוצאות החזקת המדור על סך 700 ₪ (עבור שני הילדים).

סך הכל קבע בית המשפט את צרכי הילדים על סך של 7,700 ₪.

מכאן עבר בית המשפט לקבוע את שיעור הנשיאה של כל אחד מהצדדים במזונות, בהתחשב במשמורת המשותפת והיקפם של הסדרי השהות , תוך הפניה לדין החל בדבר חבותו של האב במזונות הכרחיים, אולם מנגד הפנה לפסיקה הדנה בשאלת שיעור ההפחתה בגין המשמורת המשותפת, בקובעו כי יש לבחון את טובת הילדים תוך פסיקת מזונות אשר יבטיחו רווחתם, וכשאין להיצמד או לאמץ נוסחה קבועה, אלא יש להקנות ולאפשר לשופט שיקול דעת רחב. בנסיבות דנן ובהתחשב גם בחלוקת זמני השהייה כ-60% אצל האם וכ-40% אצל האב, וכך גם בהתחשב בהכנסות הצדדים וגילם של הילדים, מצא לנכון להורות כי ההפחתה תהיה בשיעור של כ-35%.

בסיכומם של דברים קבע בית המשפט, כי האב ישלם לאם עבור מזונות הילדים את אשר נפסק כמזונות זמניים, וזאת לתקופה ממועד הגשת התביעה ועד חודש דצמבר 2016.