פס"ד בהתנגדות שני בנים של המנוחה לצוואה לטובת ילדיו של אח נוסף

לפניי התנגדות למתן צו קיום צוואת המנוחה, אשר נערכה ביום 12.1.2018. המבקשים, הזוכים הבלעדיים על פי הצוואה, הם ילדיו של בנה הצעיר של המנוחה. המתנגדים, שני בניה הנוספים של המנוחה טענו, למעורבות אחיהם בעריכת הצוואה והשפעה פסולה ובלתי הוגנת, בנסיבות בהן המנוחה לא יכלה להבחין בטיבה של צוואה.

האם הצוואה משקפת את רצונה החופשי של המנוחה? האם המנוחה ידעה להבחין בטיבה של צוואה במועד עריכתה? האם הייתה מעורבות בעריכת הצוואה? האם האח הצעיר השפיע על המנוחה השפעה בלתי הוגנת על מנת שתערוך את הצוואה לטובת ילדיו? האם הנוטריון שערך את הצוואה פעל כדין?

בשאלות אילו ועוד יש להכריע.

רקע עובדתי רלוונטי והשתלשלות ההליך

1. לפניי ארבע תובענות הדורשות הכרעה:

   ת"ע 53200-09-20 – בקשה לקיום צוואת המנוחה מיום 12.1.2018;

   ת"ע 29703-12-22 – התנגדות לצוואה מיום 12.1.2018;

   ת"ע 29677-12-22 – בקשה לקיום צוואת המנוחה מיום 6.1.1993;

   תמ"ש 4097-03-21 – תביעה כספית על סך 180,000 ₪ שהוגשה כנגד המתנגדים.

2. הגברת ש. ה. ז"ל נולדה ביום 15.10.1932 (להלן: "המנוחה").

3. בחייה נישאה המנוחה למר א. ה. ז"ל (להלן: "המנוח"), ומנישואיהם נולדו להם שלושה בנים: המתנגדים י. ה. (להלן: "י.") וש. ה. (להלן: "ש."); והבן הצעיר – י. ה., הוא אביהם של המבקשים, הזוכים על פי הצוואה (להלן: "י.").

4. בשנת 1988 הלך המנוח לבית עולמו.

5. ביום 6.1.1993 ערכה המנוחה צוואה בעדים, שבה ציוותה את עיזבונה לשלושת הבנים בחלקים שווים (להלן: "הצוואה המוקדמת").