פס"ד בהתנגדות לבקשה למתן צו קיום צוואת המנוח

התנגדות לבקשה למתן צו קיום צוואת המנוח פ.מ.ט ז"ל 

המנוח חתם על צוואה בפני שני עדים , ביום 21.09.2018 וביום 23.09.2018 נפטר.

המנוח, יליד x.x.1959. התגרש מאימם של המתנגדים, בהמשך התחתן בשנית והתאלמן מאישתו (לא ידוע על ילדים נוספים מנישואין אלו, ובכלל) .

התובע, מבקש צו קיום הצוואה, הינו הרב x, רב בית הכנסת y הזוכה בהתאם לצוואה, אשר קיבל הוראות מה יעשה ברכושו של המנוח לאחר פטירתו (ועיקרן, עריכת גמילות חסדים או שיפוץ בית הכנסת, וכל דבר בהתאם לשיקול דעתו). מנגד, המתנגדים לצוואה, הינם ילדיו של המנוח.

1. מספר עובדות מרכזיות ומוסכמות בענייננו הינן שהמנוח היה חולה סופני במועד חתימת הצוואה, לאחר שהתגלה כי בגופו פשתה מחלת הסרטן עם גרורות בכבד. המנוח אושפז בבית החולים ביום 31.08.2018, אשפוז שנמשך עד לפטירתו ביום 23.9.2018. במהלך האשפוז, יממה וחצי לפני פטירתו, חתם על הצוואה. עוד אין חולק שהמנוח וילדיו לא היו בקשר כמעט כשלושים שנים, והמנוח גם לא היה בקשר גם עם יתר בני משפחתו: אחותו ומשפחתה (ולכל הפחות, וכפי עדותה, כשנה טרם לפטירתו).

    

2. ההתנגדות עניינה טענת המתנגדים כי המנוח לא היה כשיר פיזית וקוגניטיבית לחתום על הצוואה במועד שנחתמה, וטענתם כי ישנם ספקות קשים בדבר יכולתו להבין טיבה של הצוואה במועד חתימתה.

    

3. לצורך בחינת מצבו של המנוח במועד עריכת הצוואה ניתנו צווים לבית החולים בו היה מאושפז והתקבלו מסמכים רפואיים. בהמשך, מונה מומחה לצורך עריכת חוות דעת בדבר כשירותו של המנוח. המומחה סבר כי "ניתן לקבוע בסבירות גבוהה יותר, כי במועד הנדון (21.09.18) לא הייתה למנוח כשירות משפטית". נשלחו שאלות הבהרה למומחה, והתשובות אף הן היוו חלק מחומר הראיות בתיק. המומחה לא הוזמן לחקירה.