פס''ד בהחזרת קטין למקום מגוריו בקנדה ע''פ חוק אמנת האג

עניינו של ההליך שבפני הוא הכרעה בתביעה שהגיש התובע להחזרתו של הקטין א. ת"ז --, (להלן: "הקטין"" ו/או "הבן") למקום מגוריו בקנדה וזאת עפ"י חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א 1991.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1. הצדדים שניהם אזרחים ישראלים, אשר התחתנו כדמו"י בישראל ב- 2014.

2. הצדדים ערכו הסכם ממון אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום –( תה"ס --) (להלן: "הסכם הממון"). בהסכם הממון צוינה תניית שיפוט ייחודית ובלעדית לפיה הערכאה אשר תהא מוסמכת לדון בכל המחלוקות הנובעות מסיום הקשר תהא בית המשפט לענייני משפחה בישראל (ראה סעיף 4 להסכם הממון).

3. ביום 8.15 נולד בישראל בנם המשותף של הצדדים , הוא הקטין א. .

4. א. התובע טוען כי הוריו היגרו לקנדה לפני למעלה מ- 12 שנה וכיום הם אזרחי ותושבי קנדה.

ב.         לטענת התובע, בשנת 2007 ומיד לאחר שחרורו מהצבא החליט גם הוא להגר לקנדה מתוך מטרה להשתקע שם וכי כשנה לאחר המעבר קיבל הוא מעמד של תושב והחל ללמוד ולעבוד בעסק של אביו.

5. הקשר בין התובע לנתבעת בחייהם הבוגרים התאפשר תחילה באמצעות הרשתות החברתיות , כאשר התובע מתגורר בקנדה ואילו הנתבעת מתגוררת בישראל .

התובע ציין כי כשהגיע לארץ לביקור משפחתי, הקשר בינו לבין הנתבעת התהדק והם החלו לתכנן את עתידם המשותף כולל המעבר לקנדה.                          

6. לבקשת הנתבעת שהייתה בשעתו סטודנטית ל*** ב*****, הסכים התובע להמתין לסיום לימודיה וזאת בטרם המעבר לקנדה ולשם כך חזר לתקופה זמנית לארץ בהמתנה לסיום לימודיה של הנתבעת ובמקביל עבד בעבודות מזדמנות.