פס"ד בדחיית בקשה להכריז על קטינה כבת אימוץ

זוהי בקשה להכריז שהקטינה, בתם של המשיבים, היא בת אימוץ וכי נתמלאו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, התשמ"ה-1981 (להלן: "חוק האימוץ") ביחס לשני המשיבים.

הקטינה, כיום בת למעלה מ-5 שנים, היא בתם השלישית של המשיבים והיא, כיתר אחיה הגדולים ממנה, אינה נמצאת בהחזקתם מאז היותה בת 3 חודשים, לאחר שהמשיבה עשתה ניסיון אובדני. לאחר המקרה התנדבו בני הזוג ג' לטפל בקטינה עד חלוף המשבר. בשלב מאוחר יותר הביעו האחרונים רצון לאמצה והיא גדלה בביתם גם היום.

הואיל והמשיבים גידלו את הקטינה רק עד הגיעה לגיל 3 חודשים, לא ניתן היה להעלות טענות רבות ביחס לטיפול בה. נטען שהמשיבים לא דאגו לקחתה למעקב בטיפת חלב ולא דאגו שתקבל את החיסונים הנדרשים. המבקש הוסיף גם טענות, שאינן רלבנטיות לדרך הטיפול של המשיבים בקטינה ובכלל זה טענות באשר למצבה הרפואי וההתפתחותי, כאשר כבר לא הייתה בהחזקת המשיבים. את טענתו שהמשיבים אינם מסוגלים לטפל בקטינה, בשל התנהגותם או מצבם, ביקש המבקש להוכיח באמצעות הצגת הקשיים שנתגלו בדרך טיפולם של המשיבים בשני ילדיהם הגדולים יותר ובמצבם ההתפתחותי והרפואי של אותם ילדים. הטענה החמורה ביותר שהועלתה כנגד המשיבים הייתה שקיים חשד שהמשיב פגע מינית באחותה של הקטינה ואף נשך אותה מספר פעמים.

אקדים את המאוחר ואציין שלאחר דיון מעמיק בטענות הצדדים ובחומר הראיות החלטתי לדחות את הבקשה להכרזה על הקטינה כבת אימוץ.

מבוא

1. המשיבה, אם ל-3 ילדים רכים: ל', שהייתה אז פעוטה בת 3 שנים ו-3 חודשים, ש', פעוט בן שנתיים, ו-כ' (להלן: "כ'" או "הקטינה"), תינוקת בת 3 חודשים, ביצעה בבוקרו של יום 5/2015 ניסיון התאבדות אימפולסיבי, בקופצה מסלון הדירה, בקומה השלישית של בית המגורים. עד אותו יום לא היו המשיבים וילדיהם מוכרים לשירותי הרווחה.
2. המשיבה הובהלה לבית חולים, השכנים התגייסו לטפל בילדים והמשיב נלקח לחקירה במשטרה. לאחר סיום החקירה הגיע המשיב לבית החולים, על מנת לתמוך במשיבה בעת אשפוזה, תמיכה שהמשיבה ייחלה לה. לבית החולים הגיע מר ח', קרוב משפחה של המשיבה, שהציע לקחת להשגחת משפחתו את הילדים ל' ו-ש', למשך תקופה זמנית, עד שהאם תתאושש. הצעה דומה ביחס לתינוקת כ', התקבלה מאת משפחת ג', שהם שכנים וחברים טובים של המשיבים.
3. המשיבים קיבלו בברכה את העזרה שהוצעה להם. עד מהרה התברר שבבואם למשרדי הרווחה, על מנת להציע עזרתם בגידול הילדים, העלו הזוג ח' טענות על היחסים הפנימיים במשפחת המשיבים. הם תיארו את המשיב כאדם אימפולסיבי, קר ו"מתוכנת". לטענתם המשיב לקח מהמשיבה את היכולת לתפקד בכך שהשתלט עליה ועל ילדיה (כך במקור). עוד הוסיפו שייתכן שהמשיב היה אלים כלפי המשיבה.
4. במהלך המשפט התברר שלאחר האירוע אובחנה המשיבה כסובלת מסוג של הפרעת קשב וריכוז, ליקוי שאיש לא היה מודע לו ואשר פגע ביכולת התפקוד וההתארגנות של המשיבה. הליקוי האמור גרם למתחים בבית המשיבים, וחייב את המשיב לקחת על עצמו תפקידים רבים בניהול משק הבית, כגון עריכת קניות, בישול וטיפול בילדים, התנהלות אשר הזוג ח' פרשו כשתלטנות. בני הזוג ח' גם הביעו ביקורת חריפה על הדרך בה טיפלו המשיבים בילדיהם, ביקורת שבחלקה הייתה מוצדקת. האשמות אלה הכניסו את רשויות הרווחה לפעולה, נעשתה פניה לביהמ"ש לנוער ביחס ל-3 הילדים ובסופו של דבר התגלגלו הדברים להגשת בקשה זו להכרזת כ' כבת אימוץ.
5. חלק ניכר מהראיות שהציג המבקש הובאו בדרך של הגשת תצהירים ותסקירים, אשר מרבית הטענות העובדתיות שהועלו בהם מקורן לא היה בידיעה אישית של כותבי המסמכים. בשלב מסוים החלה ל' בתהליך טיפולי אצל הפסיכולוגית, א' (להלן: "הפסיכולוגית"). המבקש ביקש להוכיח את טענותיו, בין היתר, בהסתמך על פרשנויות שנתנה הפסיכולוגית לדברים שעלו בטיפול. עיון מעמיק בראיות מגלה שרוב המידע המהותי עליו התבססה הבקשה מקורו בגורם אחד – הוא בני הזוג ח', זאת כאשר לא נעשה ניסיון אמיתי לברר את טענותיהם. איש לא ניסה להצליב מידע, לחקור לעומק או לנסות לאמת את הטענות בדרכים אחרות, גם כאשר היה הדבר אפשרי. כאן המקום לציין שבני הזוג ח' לא זומנו לעדות בבית המשפט.
6. בדוח מיום 10/2015 הביעה עו"ס המשפחה את ספקותיה באשר למידת האובייקטיביות של משפחת ח'. התברר שלמשפחת ח' .... עוד הביעה העו"ס את דעתה שהמשפחה מוצפת בתכנים מיניים. תובנה נוספת הייתה שלמשפחת ח' יחס שלילי כלפי המשיב. מסקנת העו"ס הייתה שיש מקום לשאול אלו מסרים משדרת משפחת ח' ל-ל' ול-ש' והאם נכון עבורם להמשיך ולשהות אצלם, או שהם זקוקים למסגרת ניטרלית. במצב דברים זה היה על שירותי הרווחה לבחון בשבע עיניים את הטענות שנשמעו מפי משפחת ח' ולבחון אם אין מקום לשקול מחדש את צעדיהם. גורמי הרווחה והטיפול לא בדקו ולא הפנימו תהיות אלה והמשיכו להתייחס לדיווחי משפחת ח' כאמת. במהלך המשפט התברר שחששות עו"ס המשפחה היו מוצדקות ושחלק ניכר מהטענות שהעלו בני הזוג ח' לא היה מבוסס על אדני אמת.
7. אציין שביום בו כתבה עו"ס המשפחה את החשש האמור, ביחס למשפחת ח', כתבו הפסיכיאטרית והפסיכולוגית את הערכתן באשר לחשדות ש-ל' נפגעה מינית על ידי אביה והמליצו על הפסקת כל הביקורים, כולל ביקורים בפיקוח. המלצה זו ניתנה על סמך דיווחים שנתקבלו מאת משפחת ח'. העתק ממכתב זה נשלח גם אל עו"ס המשפחה.
8. בדיונים שהתקיימו בבית המשפט לנוער, טענה העו"ס לחוק הנוער שהכוונה היא שמשפחת ח' תאמץ את ל' ואת ש' ואילו משפחת ג' תאמץ את כ'. בסופו של דבר חזרו בהם בני הזוג ח' מכוונה זו ולאחר 3 שנות שהות אצלם עברו ל' ו-ש' למקלט חירום. כיום נמצאים ל' ו-ש' במסגרת אומנה.

המשיבה

9. המשיבה, בת בכורה במשפחה בת שתי בנות, נולדה ב... בשנת ... והיא כיום כבת .... אביה היה ... ואמה עבדה ב... ופרשה לגמלאות. המשיבה תארה את ילדותה כילדות "רגילה". בבגרותה למדה בבית ספר ל... וסיימה לימודיה שם.
10. המשיבה עלתה ארצה בגפה בשנת ..., לאחר שחזרה שם בתשובה. אמה ואחותה מתגוררות ב....
11. עם עלייתה ארצה למדה בסמינר, ולאחר מכן ועד יציאתה לחופשת לידה בשנת ... עבדה כ... שכירה ב... בירושלים.