פס"ד בבקשת רשות ערעור שעניינו קביעת מזונות זמניים לארבעה ילדים המשותפים

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת נלי רוסמן גליס, בתמ"ש 36756-07-19), מיום 16.1.20, במסגרתה פסק בית המשפט קמא מזונות זמניים עבור ארבעת ילדי הצדדים.

הצדדים בני זוג יהודים שהתחתנו בשנת 2003 והתגרשו בשנת 2019.

לצדדים 4 ילדים משותפים: מק' בן 15 שנים; מר' בת 13 שנים; פ' בן 10 שנים ו; וס' שהייתה בת 5 שנים ו-11 חודשים במועד מתן ההחלטה.

הצדדים אינם מתגוררים יחדיו.

הבן הבכור (מק') נמצא בחזקת המבקש ובשלב זה לא מתקיימים זמני שהות בינו לבין אמו המשיבה.

זמני השהות של יתר הילדים אצל הוריהם דומים ( בימים א-ג' הקטינים אצל המבקש; בימים ג-ו' הקטינים אצל המשיבה ובסופי שבוע הקטינים אצל כל אחד מהוריהם לסירוגין).

במסגרת ההחלטה למזונות זמניים קבע ביהמ"ש קמא כי הסמכות לדון במזונות הילדים מסורה לבית המשפט ולא לבית הדין הרבני (ס' 11-14 להחלטה); קבע את השתכרות המבקש על סך של 20,000 ₪ לחודש (ס' 23-28 להחלטה); קבע את השתכרותה הפוטנציאלית של המשיבה על סך 7,000 ₪ לחודש ( ס' 19-22 להחלטה) ; קבע כי לגבי הקטינה ס' "משעה שהיא מתחת לגיל 6, חיוב האב במזונותיה הוא אבסולוטי ולכן אני מחייבת את המשיב בסכום הצרכים הקבוע בפסיקה אשר לא מצרכיך הוכחות בסך של 1,700 ₪ בחודש" ובנוסף קבע כי משהקטינה בגילאי "קטני קטנים" ישא המבקש בתשלום של 350 ₪ נוספים בגין הוצאות החזקת מדור שוטף עבורה ( ס' 15,36 להחלטה); באשר לקטינים מר' ופ' , שהם מעל גיל 6 ומחלקים את זמנם בין שני בתי הוריהם, קבע כי כלל צרכיהם, ההכרחיים והלא הכרחיים, בשני הבתים ,עומדים על סך של 4,000 ₪ לחודש (ס' 18 להחלטה); קבע כי לגבי הבן הבכור מק' ששוהה אצל המבקש מלוא הזמן לא יפסקו מזונות והמבקש יכלכל אותו ישירות (ס' 34 להחלטה); משמצא ביהמ"ש קמא כי יחס השתכרות הצדדים הוא 70-30 לטובת המבקש חייב את המבקש לפי יחס זה בהוצאות רפואיות וחינוך חריגות לרבות 2 חוגים לכל ילד (ס' 39-45 להחלטה). עוד הורה ביהמ"ש קמא כי תשלום קצבת הילדים ישולם לידי המשיבה (ס' 46 להחלטה).

בבקשת רשות הערעור מלין המבקש כמעט על כל אחת מקביעותיו של ביהמ"ש קמא.. לטענתו, הסמכות לדון בנושא מזונות הקטינים מסורה לבית הדין הרבני ובכל מקרה, גם אם נושא זה בסמכותו של בית המשפט קמא – יש להורות כי אינו חב בכל תשלום למזונות קטינים שישולם לידי המשיבה ולשנות את החיוב בהוצאות החריגות כך שיהא שוויוני.

לבקשת רשות הערעור התבקשה תשובה מטעם המשיבה כמו גם מטעם האפוטרופוס לדין שמונתה לקטינים בביהמ"ש קמא. בתשובותיהן הן מתייחסות לרוב טענות המבקש ולעמדתן אין מקום להתערבות בהחלטה, גם לאור הסכומים הנמוכים שנפסקו וגם לאור מהות הנושא ומשטרם התקיימו הוכחות.