פס"ד בבקשת רשות ערעור שעניינו מתן סמכויות למומחה מטעם בית המשפט לחקור

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט ליאור בריגר, בתלה"מ, 23641-12-17 ) במסגרתה נעתר לבקשת המשיבה למתן סמכויות למומחה מטעם בית המשפט כמומחה חוקר והורה למומחה "לחקור את כל הדרוש חקירה".

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים בני זוג לשעבר.

ההליך המתנהל בביהמ"ש קמא ובו ניתנה ההחלטה מושא הבר"ע הוא תביעת האשה, המשיבה, לאיזון משאבי הצדדים.

ביום 12.11.18 מינה בית המשפט קמא אקטואר כמומחה מטעמו לשום ולאזן את זכויותיהם של הצדדים.

במסגרת חוות הדעת שהוגשה ע"י המומחה ביום 11.9.19 הסב המומחה את תשומת לב ביהמ"ש לטענות שהעלתה המשיבה לפניו ולפיהן המבקש מחזיק במישרין ובעקיפין חשבונות בנק ו/או חשבונות מסחר אשר הוא נהנה בהם גם אם אינם בבעלותו אלא רשומים על שם הוריו, ושגם אותם יש לטענתה להכליל במסגרת איזון המשאבים "למרות שלא דווחו ע"י הבעל ולמרות שהינם בבעלות, לכאורה של הוריו". המומחה טען כי לצורך ביסוס טענה זו הציגה בפניו המשיבה מסמכים רבים אך "אלה ברובם הינם מסמכים שונים בקשר עם חשבונות מסחר ע"ש הוריו של הבעל ואין בהם כדי להצביע באופן ברור על חשבונות הרשומים על שמו של הבעל. מכיוון שאין בידי את הכלים לבחון את תקפותם המשפטית של המסמכים האמורים ולא מוניתי כמומחה חוקר היכול לחקור צדדים שלישיים שאינם בני הזוג, לא ביצעתי כל התאמה באיזון המשאבים בגין טענה זו של האשה". המומחה חתם פרק זה של חוו"ד באמירה לפיה "ככל שיחליט כבוד בית המשפט על מינוי מומחה חוקר בסוגיה זו, אוכל לבצע את הבדיקות הנוספות הנדרשות על מנת לבסס את חוות דעתי בנושא".

לאור אמירה זו של המומחה בחוות דעתו פנתה המשיבה לפני ביהמ"ש קמא ביום 10.12.19 בבקשה בה עתרה, בין השאר, למתן סמכויות חקירה למומחה מטעם בית המשפט. המשיב, שבאותה העת לא היה מיוצג, לא התנגד עקרונית למתן סמכויות חקירה למומחה אלא הודיע רק כי אינו יכול לשאת בעלויות נוספות נוכח חסרון כיס.

ביום 23.1.20 ניתנה החלטת ביהמ"ש בבקשת המשיבה במסגרתה הפנה לאמירת המומחה כי משלא ניתנו לו סמכויות חקירה אין באפשרותו לחקור צדדים שלישיים , והחליט כי "יש ליתן למומחה סמכויות חקירה וכך אני מורה. המומחה יחקור את כל הדרוש חקירה ויגיש בתוך 60 יום חוו"ד משלימה לתיק ביהמ"ש. המומחה יתייחס גם לטענות המבקשת והמשיב בבקשה ובתגובה על מנת שחווה"ד המשלימה תהא שלמה וממצה".

על החלטה זו מלין המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. לטענתו, יש בהחלטה כדי להתיר למומחה לבצע חקירה נרחבת ביחס לחשבונות בנק הרשומים כולם על שם צדדים שלישיים, שאינם צדדים להליך המתנהל בפני ביהמ"ש, מבלי שהתבקשה התייחסותם של אותם צדדים, ואף מבלי שהובא פירוט כלשהו באשר לחשבונות הבנק שלגביהם ניתנו סמכויות חקירה ו/או זהות בעליהם. בית המשפט קמא לא בחן, ולא יכול היה לבחון בהיעדר עמדת הצדדים השלישיים, את שאלת נחיצות המסמכים והרלוונטיות שלהם, ולא כל שכן אמורים הדברים בשעה שעסקינן בחשיפת חשבונות בנק החוסים תחת חיסיון בנקאי.