פס"ד בבקשת רשות ערעור שעניינו בדיקת אבהות לאדם שנפטר

: | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
56956-01-20,52120-10-19
21.6.2020
בפני השופט:
שאול שוחט - סגן נשיא

- נגד -
מבקשים:
1. ת'פ'
2. ל'פ'

עו"ד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'
המשיבות:
1. ר'נ'פ'
2. ו'פ'
3. י'פ'
4. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
5. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה  - משרד הפנים

עו"ד אוהד שוהם ואח' ועוה"ד צבי בר-נתן ממשרד גולפרב זליגמן ושותק (משיבות 1-2)
עו"ד ערן פרזנטי ממשרד מ.פירון ושות'(משיבה 3)
עו"ד מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) (משיבים 4-5)
פסק דין
 

 

בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופטת איריס ארבל אסל, בתמ"ש 6145-11-18), מהימים 12.8.19 ו-25.9.19 (רמ"ש 52120-10-19)  ומהימים 24.12.19 ו-12.1.20 ( רמ"ש 56956-02-20).

 

ביום 4.11.18 הגישו המשיבות 1-2 , אם ובתה, תביעה לבירור האבהות הנטענת של מר י.פ ז"ל ( להלן: "המנוח") על המשיבה 1 (להלן: "הקטינה") וזאת באמצעות צו לאיתור דגימות שהותיר אחריו המנוח במוסדות הרפואיים בהם טופל בימיו האחרונים ו/או בשירות בתי הסוהר, ולחילופין על ידי נטילת דגימות מהמבקשת 1 והמשיבה 3 שהינן בנותיו של המנוח (להלן: "האחיות למחצה הנטענות") מנישואיו למבקשת 2 והשוואתן לקטינה.

 

המבקשות 1-2 , כמו גם המשיבה 3, טענו בכתבי הגנתן כי דין התביעה להידחות מחמת שיהוי, היעדר זכות עמידה והיעדר תשתית ראייתית לכאורית לכך שהקטינה היא בתו של המנוח. המשיב 5 התייחס לצורך בביצוע בדיקה גנטית לשם הוכחת הקשר המשפחתי הנטען ולהלכה הפסוקה בעניין. כמו כן הביע עמדתו לפיה משהמנוח הלך לעולמו על הבדיקה להתבצע בין האחיות למחצה הנטענות והמשיבות 1-2.

 

ביום 17.2.19 ניתנה החלטת בית המשפט קמא בה נקבע כי זוהי זכותה של הקטינה לדעת את זהות אביה כי זכות זו אינה מתיישנת ולא חל עליה שיהוי וכי "בירור האבהות לכשעצמו, מקים לקטינה זכות עמידה". כן קבע בית המשפט קמא כי הראיות לכאורה שסיפקה המשיבה 2, אימה של הקטינה, בעניין הקשר האינטימי הנטען בינה לבין המנוח במועד הרלוונטי – די בהן כדי להקים תשתית אפשרית לכך שהמנוח הינו אביה של הקטינה. במסגרת אותה החלטה נתן ביהמ"ש קמא צו המורה על איתור דגימות של המנוח, ונקבע כי ככל שלא תאותר דגימה, תוגש הודעה מתאימה ויינתן צו לביצוע הבדיקה הגנטית באמצעות דגימות שתילקחנה מהמבקשת 1 והמשיבה 3.

בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשת לבית משפט זה על ההחלטה מיום 17.2.19 ( רמ"ש 45993-03-19) נדחתה על ידי  בהחלטה מיום 6.8.19, במסגרתה קבעתי כי הצו שניתן בידי בית המשפט קמא נועד לקבלת מידע בנוגע לדגימות המנוח, וכי מדובר בהחלטה דיונית-מנהלית המצויה בתחום שיקול הדעת הרחב המסור לבית משפט קמא, ומידת התערבות ערכאת הערעור בה היא מצומצמת. עוד ציינתי באותה החלטה כי בית המשפט קמא טרם הוציא תחת ידיו צו לביצוע בדיקה גנטית, וכי עליו לבחון בהתאם לסעיף 28ו' לחוק מידע דנטי, תשס"א -2000 (להלן: "חוק מידע גנטי" או "החוק") האם הונחה ראשית ראייה מספקת לצורך מתן צו לבדיקה גנטית, זאת תוך מתן משקל לטובת הקטינה ואיזון בין זכויות יתר הצדדים.

בתגובת ב"כ היועמ"ש (המשיב 5) שהונחה לפני ביהמ"ש קמא ציין היועמ"ש כי אינו מתנגד לביצוע הבדיקה הגנטית אל מול דגימות המנוח, שנראה שקיימות, ככל שבית המשפט הנכבד יתרשם כי ישנו ביסוס מספק לביצוע הבדיקה. כן ציין המשיב 5 כי יש לבחור בין שתי מעבדות (שיבא והמכון לרפוא משפטית) וכי על המעבדה שתבצע את הבדיקה, לבדוק את הדגימות ולקבוע איזה מהן מתאימות לביצוע הבדיקה, כשהעברת הבדיקה תתואם ישירות בין המעבדה לבין המוסד הרפואי הרלוונטי, ללא התערבות ב"כ הצדדים.

 

ביום 12.8.19 ניתנה ע"י ביהמ"ש קמא החלטה הדוחה את טענות המבקשות לדחיית התביעה על הסף מחמת שיהוי (ס' 22 להחלטה) ובה התייחסות גם לתביעה לגופה :

"

  1. לגופו של עניין, האם הציגה אסמכתאות על בילויים משותפים שלה ושל המנוח בארץ ובחו"ל; תמונות משותפות שלה ושל המנוח המעידות על קרבה (המנוח נראה מנשק את האם על הלחי); התכתבויות טלפוניות הכוללות כינויים רומנטיים ("בייבי", סימנים של לבבות וכו') ותיאומים של מפגשים ותוכניות משותפות שונות.
  2. ברור מהחומר שהונח בפניי כי בין האם לבין המנוח התקיים קשר רומנטי, אשר ניכר כי כלל יחסים אינטימיים. משכך, קיימת אפשרות מעשית לכך שהמנוח הוא אביה של הקטינה. האם הצהירה כי בזמן שהרתה את הקטינה קיימה יחסים אינטימיים בלעדיים עם המנוח ומכל מקום, די בכך שקיימה יחסים אינטימיים עם המנוח, על מנת להקים עילת תביעה מבוססת לבירור האבהות. "

עוד באותה החלטה נדחו טענות המבקשות נגד ביצוע הבדיקה הגנטית עם דגימות המנוח בהינתן כי אכן יהיה ניתן את הבדיקה וביהמ"ש קבע כי "הפרט היחיד אשר נותר לברר, הוא העומד בלב עיקרו של ההליך – האם טובת הקטינה לבצע את הבדיקה ולברר את האבהות" (ס' 27 להחלטה). בהתאם, ביהמ"ש קמא הורה על עריכת תסקיר סעד לבחינת טובת הקטינה ומתן המלצות לעניין בירור האבהות.

 

ביום 13.8.19 פנו המבקשות לבית המשפט קמא בבקשה כי יבהיר באיזו בקשה ניתנה החלטתו מיום 12.8.19. הדבר התבקש משום שההחלטה מיום 12.8.19 לא ציינה בקשת ביניים בה ניתנה וכי באותה השעה הבקשה היחידה שתלויה ועומדת הייתה בקשה מטעם המשיבות 1-2 "למתן הוראות שונות לבירור ההליך ולמינוי מומחה לביצוע בדיקות גנטיות" (בקשה מס' 12 בנט. להלן "בקשה מס' 12" ) בה טרם חלף המועד להגשת תשובה מטעם המבקשות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>