פס"ד בבקשת רשות ערעור בנושא אי חיוב בריבית פיגורים

: | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
9131-12-18
25.2.2019
בפני השופט:
נפתלי שילה

- נגד -
המבקשת:
י' ד'
עו"ד קלמן קרני
המשיב:
ע' ד'
פסק דין
 

 

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בהמ"ש לענייני משפחה מיום 5.11.18 (כב' השופט יהורם שקד), שקיבל באופן חלקי את ערעור המשיב על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל ושינה חלק מההוראות הנוגעות לריבית שעל המשיב לשלם למבקשת, בגין חיובים כספיים שנפסקו לחובתו.

 

א.         רקע עובדתי

 

  1. הצדדים הגישו תביעות הדדיות בבהמ"ש קמא ובמסגרת ההליכים המשפטיים, הוגשו חוות דעת מטעם שני מומחים. רו"ח הגיש חוות דעת מיום 12.5.14 באשר לאופן איזון הזכויות הכלכליות של הצדדים וביום 22.10.15, הוגש על ידו, עדכון לחוות הדעת (להלן: "חו"ד רו"ח"). כמו כן, הוגשה חוות דעת שמאית מיום 7.7.14, ביחס לנכסי מקרקעין (להלן: "חו"ד השמאי").

 

  1. ביום 15.6.15 ניתן פס"ד של בהמ"ש קמא בתביעה הרכושית, אשר הסתמך בין היתר על חוות הדעת (להלן: "פסה"ד הרכושי").

 

  1. בעקבות פסה"ד הרכושי, חתם בהמ"ש קמא על שתי פסיקתאות: ביום 21.2.16 נחתמה הפסיקתא הראשונה, שבה נקבע כי בהתאם לחו"ד רו"ח, על המשיב להעביר למבקשת סכום כסף לצורך איזון כלל הזכויות הנזילות של הצדדים. כמו כן, ביום 15.3.16 נחתמה הפסיקתא השנייה, שבה נקבע כי על המשיב להעביר למבקשת סכום כסף בהתאם לחו"ד השמאי לצורך איזון זכויות במקרקעין, "כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מיום 7.7.14 ועד למועד פירעונו בפועל".

 

  1. לאחר מתן הפסיקתאות, התקיים דיון בלשכת ההוצאה לפועל בכל הנוגע לשאלה, האם יש להוסיף ריבית והצמדה על התשלום שעל המשיב לשלם על פי הפסיקתא הראשונה ואם כן מאימתי ובאיזה שיעור. כמו כן, נדונה השאלה איזו ריבית על המשיב לשלם, בהתאם לפסיקתא השנייה.

 

  1. ביום 8.4.18 ניתנה החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אקוקה לורן (להלן: "ההחלטה"). בהחלטה נקבע, כי ביחס לחיוב שנקבע בפסיקתא הראשונה, מועד תחילת חיוב המשיב בריבית פיגורים הוא מיום מתן חו"ד רו"ח, דהיינו מיום 12.5.14 ולא ממועד חתימת הפסיקתא. ביחס למועד החיוב בריבית פיגורים בגין החיוב שנקבע בפסיקתא השנייה, נקבע כי תחילת החיוב בריבית פיגורים, הוא מיום חתימת הפסיקתא.

 

  1. המשיב הגיש ערעור על ההחלטה. בערעור נטען, כי יש לקבוע את מועד החיוב בריבית פיגורים ביחס לחיוב בפסיקתא הראשונה מיום חתימתה וביחס לפסיקתא השנייה, יש לחייבו רק בריבית ולא בריבית פיגורים. זאת, מאחר שהמבקשת מנעה את מכירת המקרקעין וקבלת התמורה ולפיכך אין "להענישו" בתשלום ריבית פיגורים, שעה שהוא לא אשם בעיכוב התשלום.

 

  1. המבקשת טענה בבהמ"ש קמא, כי לא נפלה כל טעות בהחלטה, מאחר שחובו של המשיב כלפיה התגבש במועד מתן חוות הדעת של המומחים וממועד זה היה על המשיב לשלם ריבית פיגורים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>