פס"ד בבקשה לסיום האפוטרופסות לאדם על-ידי המרכז הישראלי לאפוטרופסות

ביום 05.08.2020 ביקש המרכז הישראלי לאפוטרופסות לסיים את האפוטרופסות בעניינו של האשל"א, בנימוק שזה האחרון אינו זקוק לאפוטרופוס ונוכח העדר שיתוף פעולה וחוסר אמון של האשל"א כלפי האפוטרופוס.

ב"כ היועמ"ש סבר (וראה, למשל, תגובתו מיום 12.11.2020) כי לאור המלצות התסקיר גם לאור רצונו של האשל"א, אין לשנות דבר מהמצב החוקי כיום.

ביום 27.10.2020 נסרק לתיק תסקיר מטעם שירותי הרווחה אשר על יד עיריית תל-אביב יפו.

כאשר אומרת לי באת כוח האפוטרופוס כי מדובר באיש צלול בדעתו ואיש לא טען לדמנציה כלשהי, עומדים הדברים בסתירה מפורשת לאמור בתסקיר.

בפרק הרקע האישי שבתסקיר נכתב כי האשל"א עבר אבחון על-ידי דוקטור ...., פסיכו-גריאטר ונמצאו הזנחה עצמית, התנהגות חסרת שיפוט, אדישות כלפי טיפול עצמי וכלפי צרכי הסובבים את האשל"א, הפרעות בשפה וירידה קוגניטיבית תוך התאמה לאחד מהסינדרומים של דמנציה, היתכנות לפגיעה קוגניטיבית אורגנית אגב המלצה ברורה אשר ניתנה כבר בשנת 2015, למנות אפוטרופוס לאשל"א.

אין ויכוח שהאשל"א מנהל את חייו, או לפחות חלק ניכר מחייו, כשהוא דר רחוב.

אין ספק, למשל, כי הסוגיה אשר התעוררה בשנת 2016 אשר לדירתו של האשל"א שיקפה חשיבה בלתי רציונאלית.