פס"ד בבקשה להצהרת זכויות התובעת בנכסים המשותפים לה ולנתבע

לפני תביעה ( תלה"מ 32994-12-16) שהוגדרה על ידי התובעת כתביעה ל "הצהרה על זכויות התובעת בנכסים המשותפים לה ולנתבע והמפורטים בתביעה זו ופירוק שיתוף בנכסים אלו...". כותרת כתב התביעה המתוקן מושא פסק הדין מגדירה התביעה כתביעה ל-"פס"ד הצהרתי ופירוק שיתוף" (להלן-התביעה). לאחר הגשת התביעה הגיש הנתבע תביעה מטעמו (תלה"מ 44257-03-17) שהוגדרה כתביעה ל"פינוי מקרקעין, דמי שימוש" (להלן-התביעה האחרת).

התביעה (תלה"מ 32994-12-16):

עיקר טענות התובעת בתביעה:

1.היא והנתבע הכירו באוגוסט 1997, מיד הבינו ש"גורלם נקשר האחד בשני..." ולאחר פרק זמן קצר של כשבועיים עברה התובעת להתגורר עם הנתבע בדירה השייכת לאמו (ביחס אליה אין לתובעת כל טענה).

בשנת 1999 נולד לצדדים בן-י. שמו (להלן-הבן, י.).

בעת הכרות הצדדים הייתה התובעת בעלת עסק למכירת אביזרים ב XXX בתל אביב אשר נוהל כעוסק מורשה.

2.כך, באותה עת לתובעת היו חובות רבים בהליכי הוצאה לפועל בהיקף של מאות אלפי ₪ בשל פיזור צ'קים ללא כיסוי מחשבונה על ידי אביה. הנתבע ידע על החובות והציע שעל מנת ש"הנושים לא יוכלו להפריע לניהול העסק ועל יכולתה למשוך רווחים, תסכים התובעת להעביר את רישום העסק על עוסק מורשה על שמו, היא הסכימה לכך שכן הנתבע הבהיר לה ש"מאחר והוא הופך בדרך זו להיות שותף לחיים מבחינתה לרבות שותף לעסק שלה, ידאגו שניהם ביחד, בהמשך גם לטפל בחובות התובעת ולשלמם יחד".

השותפות בין הצדדים מוסדה, כאמור, החל משנת 1997.

בהמשך דרכם העסקית פתחו הצדדים "בעצה אחת" עסקים נוספים וסניפים נוספים "...כאשר על הפן היצירתי והתפעולי של העסקים שדרש עבודה מבוקר עד ערב הייתה אחראית התובעת ואילו בצד הפיננסי של העסק עסק הנתבע שהשקיע כמה שעות בשבוע לצורך כך. הנתבע ניהל את כל מערך הנהלת החשבונות והמסים של העסק ובכלל זה של בני הזוג"