פס"ד בבקשה לביטול הסכם פשרה שעניינו צוואת אם בשל טענות להטעיה מכוונת של התובעת

השופט שאול שוחט, סגן נשיא, אב"ד:

ערעור על פסק דינו של מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כב' הש' איתי כץ, מיום 2.10.19 בת"ע 36493-03-18.

1. הליכים שהתקיימו לגבי צוואת אמן המנוחה של המערערת והמשיבה 5 (להלן: הבנות) הסתיימו בהסכם פשרה שנחתם ביום 1.12.10 וקיבל תוקף של פסק דין ביום 21.12.10. הצדדים להסכם הפשרה, הבנות והמשיבים 6 ו – 8 מצד אחד והמשיבים 2 - 4 מצד שני, הצהירו, במבוא לו, כי בכוונתם להביא לסיום סופי ומוחלט של כלל המחלוקות ו/או הטענות ו/או התביעות של כל אחד כלפי משנהו וכן של כל טענה, תביעה או זכות בקשר ו/או בנוגע לעיזבון האם, ולהביא לקיומה של הצוואה, הכול כמפורט בהסכם הפשרה.

2. להסכם הפשרה צורפו נספחים –

נספח ב' שבו פורטו "הבנקים בהם התנהלו החשבונות של המנוחה" וכן ככל שהדבר בידיעתו של המשיב 2 "מספרי החשבונות, שמותיהם ויתרות הזכות/חובה בהם, כפי שהיו בעת פטירתה" של המנוחה תוך שהמשיב 2 מצהיר, בס' 11 להסכם הפשרה, כי "לא ידועים לו נתוני בנקים נוספים בנוגע לחשבונות בנק של המנוחה במועד פטירתה שאינם מפורטים נספח זה".

נספח ג' שבו פורטו, למיטב ידיעתו של המשיב 4, "נכסי המקרקעין של המנוחה, הבנקים בהם התנהלו חשבונותיה של המנוחה, מספרי החשבונות, שמותיהם ויתרות הזכות/חובה בהם, כפי שהיו במועד פטירתה.. וכל שאר נכסיה וזכויותיה מכל מין וסוג שהוא במועד פטירתה" תוך שהוא מצהיר, בס' 12 להסכם הפשרה, כי "אין לו ידיעה בדבר נכסי המנוחה למועד פטירתה שאינם מפורטים בנספח זה".

נספח ד' שבו פורטו פעולות מסוימות שבוצעו באיזה מנכסי העיזבון על ידי מי מהצדדים תוך הצהרה של הצדדים, בס' 13 להסכם הפשרה, כי למעט הפעולות שפורטו בנספח זה לא עשו ולא התחייבו לעשות, בשם העיזבון, פעולות נוספות.

3. על בסיס הצהרות אלה ניתן צו קיום לצוואת האם המנוחה; המשיבה 1 מונתה כמנהלת עיזבון, קבועה ויחידה; ניתנו הוראות בדבר נכסי העיזבון וחלוקתם והבנות, כמו גם המשיבים 6 ו – 8, חזרו בהם מכל טענותיהם כלפי תקפותה של הצוואה וויתרו באופן סופי ומוחלט ובלתי חוזר על כל טענה ו/או תביעה או דרישה כלפי המשיבים 2 – 4, "מכל מין וסוג שהוא, ידועות ושאינן ידועות, בין בעבר בין בהווה ובין בעתיד, בכל ענין ודבר, ולרבות בקשר להליכים המשפטיים ובפרט ההתנגדויות ו/או היקף העיזבון ו/או בקשר לייעוץ ולשירותים כלשהם שניתנו או שלא ניתנו..." ואף התחייבו, באופן סופי ומוחלט ובלתי חוזר "שלא להעלות (בין במישרין בין בעקיפין) בפני כל גורם שהוא ובכל דרך שהיא... טענות מכל מין וסוג שהוא בכל ענין ודבר" כלפי משיבים אלה (ס' 23 – 24 להסכם הפשרה). התחייבויות וויתורים דומים ניתנו גם על ידי המשיבים 2 – 4 כלפי הבנות והמשיבים 6 ו – 8.

עוד נקבע בהסכם הפשרה, כי הוא ממצה את כל המוסכם בין הצדדים בקשר עם העניינים בהם הוא עוסק, כי הוא לא ניתן לביטול וכי במקרה של הפרת ההסכם על ידי מי מהצדדים לא תעמוד לצד שנפגע זכות לבטלו אלא רק זכות לתבוע אכיפה ו/או פיצויים בגין הפרת ההסכם (ס' 37, 33 להסכם הפשרה).

4. ביום 18.3.18 הגישה המערערת תביעה לביטול הסכם הפשרה נגד מנהלת העיזבון שמונתה (המשיבה 1), המשיבים 2 – 4, המשיבה 5, המשיבים 6 ו-8 ונתבעים נוספים - ילדיה וילדי המשיבה 5 - שהיו זוכים על פי צוואת המנוחה שקוימה.