פס"ד בבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין מחירי החניה שהוצגו ובין המחירים שנגבו

לפני ביהמ"ש בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

התביעה הייצוגית ותמצית בקשת האישור:         

1. ביום 21.11.2019 הגיש המבקש את הבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית, נגד המשיבה. המבקש טען שהמשיבה מציגה בכניסה לחניוניה מחירון, במסגרתו מפורטים תעריפי חניה בגין החניה בחניון. אולם, בפועל מחייבת את הלקוחות באופן שונה מאשר התעריפים המצוינים על המחירון.
2.  המבקש טען שהמשיבה מציינת במפורש על גבי השילוט כי "מחירון ערב מהשעה 15:00 עד 8:00 בבוקר" הינו- 25 ₪. תעריף זה הינו חד משמעי, ומוצג ללא כל סייג או תנאי.

אולם, בפועל המשיבה אינה מחייבת את לקוחותיה שנכנסים לחניון עובר לשעה 15:00 ושוהים בו אחרי שעה זו לפי התעריף המוזל של "מחירון ערב", אלא מחייבת אותם בגין מחיר שעתי (או מחיר "מקסימום יומי/אובדן כרטיס")- וזאת אף בגין השעות הכלולות בתעריף "מחירון ערב".

כך לדוגמא, צרכן אשר נכנס לחניון בשעה 14:00 ויצא הימנו בשעה 17:00, נדרש לשלם 60 ₪ בעוד שבהתאם לנוסח המפורט בשילוט, עליו לשלם סך כולל של 45 ₪ (20 ₪ בעבור השעה הראשונה – 25 ₪ בעבור תעריף ערב). המשיבה אינה מציינת בעניין "מחירון ערב" במפורש "מהשעה 15:00 ועד 8:00".

1.  לטענת המבקש התנהלות המשיבה מהווה הפרה בוטה וחמורה של הוראות חוק הגנת הצרכן- חובת גילוי, איסור הטעיה והשפעה בלתי הוגנת מכוח חוק הגנת הצרכן.

עוד טען שהמחדלים של המשיבה מהווים הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין, המזכה את חברי הקבוצה בפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לציבור הצרכנים.

1. עוד טען, לרשלנות מצד המשיבה. זאת, משום שחברה סבירה הייתה דואגת לוודא כי המצגים המופיעים על גבי מחירון הינם ברורים, וככל שיש סייגים או מגבלות כלשהם בגין תעריף מסוים, היה עליה לפרטם באופן מפורש, אשר יאפשר לצרכן לקבל החלטה מושכלת בבואו לרכוש את השירות טרם כניסתו לחניון.

הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור: (להלן: "חברי הקבוצה")

1. המבקש ביקש להגדיר את הקבוצה שבשמה תוגש התובענה כך: " כל לקוחות המשיבה אשר חנו בחניוני המשיבה בשעות הכלולות "במחירון ערב", אולם בפועל נדרשו לשלם בגין השעות הנ"ל תעריף גבוה יותר מהתעריף הקבוע ב"מחירון ערב", וזאת ב- 7 שנים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור ואשר יחנו עד למועד מתן החלטה בבקשה האישור".

עילות התביעה נגד המשיבה אשר פורטו בבקשת האישור

1. התביעה מתבססת על פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006: "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".