פס"ד בביטול ויתור

השופט סארי ג'יוסי – אב"ד

ערעור על פסק-דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט בן ציון ברגר), מיום 11.1.17, בתמ"ש 47222-01-14, במסגרתו דחה בית משפט קמא את תביעת המערערת לפירוק שיתוף בנכס המשותף לצדדים ביישוב ע', בקבעו כי היא "תביעה מוקדמת בזמן".

בשנת 2007 כרתו הצדדים הסכם גירושין ובמסגרתו התחייבה המערערת לוותר על זכותה במגרש עליו בנוי בית המגורים (המגרש ובית המגורים יכונו להלן: "בית המגורים"), בכפוף לכך שבית המגורים ישמש למגוריו של המשיב יחד עם ילדיהם עד הגיעם לגיל 21 שנים (במסגרת הסכם הגירושין הצהירו הצדדים, כי המגרש ובית המגורים הבנוי עליו משותפים לצדדים). בפועל, מאז שנת 2013, מתגוררים הילדים בביתה של המערערת ולא עם המשיב בבית המגורים.

בית משפט קמא בחן את אומד דעת הצדדים על פי לשון הסכם הגירושין והנסיבות החיצוניות להסכם והגיע למסקנה, כי כוונת הצדדים היתה להקנות לילדים קורת גג יציבה בבית בו התגוררו, כאשר ויתור המערערת על זכויותיה בבית המגורים מותנה במגורי הילדים בבית עד גיל 21 שנים.                    יחד עם זאת, בית משפט קמא קבע, כי התניה בהסכם הגירושין לעניין מגורי הילדים, תיבחן על פי "מבחן מרבית הזמן" ובאופן רטרוספקטיבי רק עם הגיעם של הילדים לגיל 21 שנים, ולכן התביעה שהגישה המערערת לפירוק השיתוף, הינה תביעה "מוקדמת בזמן".

השאלה המרכזית הניצבת לפנינו בערעור זה היא – האם הפרה מתמשכת מצד המשיב של התניה בהסכם הגירושין בעניין מגורי הילדים עמו בבית המגורים המשותף עד הגיעם לגיל 21 שנים, מקימה למערערת, כבר בשלב זה, עילה לביטול הויתור על זכויותיה בבית המגורים ולפירוק השיתוף בנכס זה ?  

1. רקע עובדתי רלבנטי

• הצדדים בני העדה הדרוזית, נישאו זל"ז ביום 22.9.99.

• מנישואי הצדדים נולדו שני ילדים: ע' ילידת 18.8.2000 כבת 17 שנים; ו-ע' יליד 9.1.2003 כבן 14.5 שנים (לעיל ולהלן: "הילדים").

• ביום 9.9.07, נכרת בין הצדדים הסכם גירושין, במסגרתו הסדירו את כל העניינים הכרוכים בגירושין, ובכלל זה את סוגיית המשמורת, הסדרי הראיה, מזונות הילדים, את חלוקת המיטלטלין וכן את הזכויות בבית המגורים (לעיל ולהלן: "הסכם הגירושין").

• הסכם הגירושין אושר על ידי בית הדין הדרוזי וניתן לו תוקף של פסק-דין ביום 12.9.07. במעמד אישור הסכם הגירושין, הצדדים התגרשו זמ"ז.

• במסגרת הסכם הגירושין, הצהירו הצדדים, כי הם בעלים במשותף של מגרש עליו בנוי בית מגורים בישוב XXX. בית המגורים הוא נכס המריבה.