פס"ד ב"תביעת הקוטג' " בעניין מחירי הגבינה בישראל לפי חוק התחרות הכלכלית

רקע ופרטי ההליך

1. "תביעת הקוטג'" שלפניי נולדה סמוך ל"מחאת הקוטג'" הציבורית מקיץ 2011, שבה נטען כי מחירי הגבינה המוכרת מאוד בישראל נסקו באופן בלתי סביר. התביעה היא תביעה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 (בשמו הקודם "חוק ההגבלים העסקיים", וכאן ייקרא "חוק התחרות"), שאושרה כתובענה ייצוגית ביום 5.4.2016 ("החלטת האישור").

2. התובע טוען כי במהלך התקופה מחודש מרץ 2008 ועד יולי 2011 קבעה הנתבעת ("תנובה") מחיר בלתי הוגן לגבינת הקוטג', תוך ניצול מעמדה של תנובה כמונופולין בשוק מוצרי החלב, ובפרט בשוק גבינת הקוטג', וגרמה בכך פגיעה בציבור, דבר שמהווה עוולה בנזיקין לפי סעיף 29א(ב)(1) וסעיף 50(א) בחוק התחרות.

תנובה טענה בשלב בקשת האישור וגם כעת, כי הדין אינו מכיר בעילה של ניצול לרעה של מעמדו של מונופולין ע"י קביעת מחיר גבוה בלתי הוגן; וכי המחיר שנקבע היה הוגן בתנאי השוק, בעיקר בשים לב לכך שמדובר במוצר שיצא מפיקוח, שבשלו נמכר בעבר בהפסד ניכר. בשלב בקשת האישור נטען גם כי המחיר שהתובע מתייחס אליו הוא מחיר לצרכן, שאינו תלוי רק בתנובה; כי אין להתיר תביעה של צרכן עקיף, שלא רכש את המוצר מאת תנובה; וטענות בדבר התאמת התביעה לשמש תביעה ייצוגית, והתאמת התובע ובאי כוחו לשמש מייצגים.

3. אין מחלוקת בדבר היותה של תנובה מונופולין בשוק מוצרי החלב לפי הכרזת הממונה על הגבלים עסקיים מיום 25.12.1988. אין מחלוקת גם בדבר מחירו לצרכן של גביע קוטג' בשנים הרלוונטיות לבדיקה. התובע הביא בבקשת האישור טבלה של מחיר ממוצע לגביע קוטג' במשקל 250 גר'. לא היתה מחלוקת ממשית על האמור בה, למרות שברור כי היא כוללת את מחירי היצרנים כולם (חו"ד פרלמן 1/2012).

לשם הנוחות אביא רק את המחיר הממוצע בחודש ינואר של כל שנה. אוסיף כי המחיר המירבי של הקוטג', לפי צו פיקוח מיום 1.9.2005 עמד על 4.91 ₪ לגביע של 9% שומן ועל 4.82 ₪ לגביע של 5% שומן. בשנת 2006 הוצא הקוטג' מן הפיקוח כפי שיובהר להלן.

בכתב ההגנה לא התייחסה תנובה למחיר לצרכן, כי אם למחיר לקמעונאי, מחיר ממוצע לגביע ללא מע"מ. גם באופן זה ניתן ללמוד כי מחירי הקוטג' (גביעים במשקל 250 גרם, 5% ו-9% שומן) הלכו וגבהו עד שנת 2011.