פנקס נ' קריבושי ואח'

פסק דין

מבוא

התובע, שהינו בעל עסק למתן שירותי שליחויות, תבע את הנתבעים, בגין הפרת הסכם למתן שירותי שליחויות, ובגין חוב כספי הנובע מההסכם האמור.

התביעה, בסכום של 17,914, הוגשה בתחילה בבית המשפט לתביעות קטנות, ואולם לאחר שהתקיים דיון בפני כב' השופטת א' שניידר, ביקש התובע להעבירו לדיון בפני בית משפט השלום, והתביעה שבפני הוגשה בסדר דין מהיר.

במקביל הוגשה עלידי הנתבעים תביעה שכנגד, בסכום של 29,555 ₪ בגין הפרת ההסכם האמור.

טענות התובע

בכתב התביעה פירט התובע כי ביום 16.07.08 התקשרו הצדדים בהסכם למתן שירותי משלוח באזור ירושלים. התובע פירט שמאותו המועד היו הנתבעים מזמינים ממנו שירותים על בסיס קבוע, מדי יום ביומו ומדי חודש בחודשו.

לטענת התובע, ביום 09.12.08 הודיעו לו הנתבעים על הגדלת היקף העבודה באופן ניכר, בעקבות התקשרותם עם חברת לילית קוסמטיקה, וציינו בפניו כי מאחר שמדובר בהתקשרות לטווח ארוך, על התובע להיערך בהתאם, לרבות באמצעות הקצאת רכבים וכוח אדם למשימה האמורה, וכך עשה.

ביום 14.12.08 הודיעוהו הנתבעים לתובע כי ההתקשרות ביניהם תופסק, בשל כך שהמשא ומתן בינם לבין לילית קוסמטיקה לא צלח. התובע טען כי הבהיר לנתבעים שהפסקת ההתקשרות תגרום לו נזקים, בשל היערכותו המיידית לביצוע השליחויות, תוך הסתמכות על דברי הנתבעים לפיהם מדובר בפרויקט ארוך טווח. הנתבעים הבטיחו לו לטענתו לפצותו, על פי העריכת סכום הפיצוי שתעשה בסוף החודש.

לטענת התובע, ביום 01.01.09 חדלו הנתבעים מלהזמין את שירותיו כליל, וביום 05.01.09 הודיעוהו כי ההתקשרות ביניהם הסתיימה ביום 01.01.09. התובע הוסיף כי טרם הפסקת ההתקשרות על ידי הנתבעים, לא ניתנה לו כל הודעה מוקדמת על כך.

בגין כל אלו תבע התובע בכתב התביעה שבפני את הסכומים הבאים: 1,914 ₪, בגין יתרת חוב שלא שולמה על ידי הנתבעים; 5,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהיערכותו לפרויקט לילית קוסמטיקה; 10,000 ₪ פיצוי בגין הפסקת ההתקשרות הפתאומית, וכן, 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

בכתב הגנה שכנגד טען התובע, כי הנתבעים ידועים במנהגם להתקשר עם ספקים, לרבות חברות שליחויות, לקבל מהם שירות, ובהגיע זמן התשלום להתחמק מתשלום עבור השירותים שסופקו להם. כראייה לכך, הפנה התובע לת"א 2258/08 ולת"א 2908/08.

לשיטת התובע, כפי שנהגו הנתבעים במקרים דנן, באותו האופן הפסיקו את ההתקשרויות עם חברות השליחויות כאמור באופן פתאומי. התובע הוסיף שהנתבעים אף תבעו תביעות שכנגד בהליכים האמורים לעיל, כל זאת, לשיטת התובע, כחלק מדפוס פעולה של הנתבעים, אשר נועד להתחמק מתשלום.

התובע טען כי הסיבה בגינה הופסקה ההתקשרות בין הצדדים, הינה דרישתו של התובע לקבל בטחונות עבור התחייבויותיהם של הנתבעים, וזאת בעקבות המחאה שהעבירו הנתבעים לתובע, אשר חזרה ביום 02.11.08 בגין אי כיסוי מספיק.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבעים, לאור טיבה של עבודת השליחויות, לא ניתנה מצידם מעולם התחייבות לתובע בכל הקשור לכמות העבודה שיזמינו מידי חודש, מכיוון שאין ביכולתם לצפות זאת.

אשר לפרוייקט לילית קוסמטיקה, לטענת הנתבעים הם לא דרשו מהתובע כל היערכות מיוחדת, אלא אך בדקו עמו האם יש בידיו משאבים המאפשרים לו לערוך משלוחים בהיקף ניכר בעקבות ההתקשרות הצפויה בינם לבין לילית קוסמטיקה.

לטענת הנתבעים, במהלך חודש דצמבר 2008, סיפק להם התובע שירות לקוי ורשלני אשר פגע בשמם הטוב, משלוחים רבים אשר נמסרו לתובע, נעלמו, הוזנחו או שלא נאספו במועדם. בעקבות זאת הפסיקו לטענתם חברת לילית קוסמטיקה וחברת גלובל מייל את ההתקשרות עמם, ובכך נגרם לנתבעים נזק ממון קשה ופגיעה במוניטין.

הנתבעים גורסים כי סיבת סיום ההתקשרות בין הצדדים נעוצה במעשיו הפסולים של התובע והנזקים שגרם להם. כמו כן טוענים הנתבעים כי יש לדחות את טענת התובע בעניין היערכותו לשינוי בהיקף עבודתו, משום שלא הוכיחה. לטענת הנתבעים מקורו של החוב הנטען על ידי התובע בחיובי יתר פסולים, שבהם הודה התובע מפורשות, ואשר קוזזו על ידי הנתבעים.

בכתב התביעה שכנגד טענו הנתבעים, כי התובע סיפק להם שירות לקוי ורשלני אשר פגע בשמם הטוב. נטען שבמהלך חודש דצמבר 2008 העבירה חברת לילית קוסמטיקה משלוחים שונים לצורך המשך שילוחם לנמענים, וכי בשלהי חודש ינואר 2009 פנתה חברת לילית קוסמטיקה אל הנתבעים בטענה כי שני משלוחים יקרי ערך אשר נמסרו לנתבעים באמצעות התובע, לא הגיעו ליעדם. בעקבות זאת, פנו הנתבעים אל התובע, אך הלה התחמק ממתן תשובה עניינית.