פניני נ' דנילוביץ ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה נגד רוביק דנילוביץ' באופן אישי שהוא למעשה ראש עיריית באר שבע וכן נגד עיריית באר שבע ונגד הנתבעת 3 שהיא חברת מ.ת.א.ר בע"מ.

תביעתו של התובע היא בגין עיקול שהוטל על חשבונו בסניף הישיר הראשון – עיקול בגובה של 873 ₪.

התובע סבור, שלא היתה הצדקה להטיל את העיקול משום שלא קיבל כל התראה לעניין החוב הנטען על ידי הנתבעים. בגין העיקול היה גם להתיישן מבחינת הזמן שעבר מאז שעבר על החוק כביכול כנטען על ידי הנתבעים.

בשל כך תובע התובע מהנתבעים סך 2,000 ₪ סכום הכולל בחובו החזר הסכום של 873 ₪ וכן הוצאות נלוות שהיו לו לצורך הגשת משפט זה.

2.הנתבעים הגישו כתב הגנה ארוך ומפורט ובו שתי טענות סף, קרי: חוסר סמכות מקומית וחוסר סמכות עניינית, כאשר ניתנו נימוקים לכל אחת מטענות אלה.

לגבי הסמכות המקומית ממילא הסכימו הנתבעים לסמכות המקומית, זאת במהלך הדיון ומעבר לכך מאחר ולפי טענת התובע אין לסניף הבנק הישיר הראשון מקום קבוע, הרי שבמקרה כזה יש לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה זו .

באשר לסמכות העניינית, הרי שגם בסמכות העניינית אינני מתייחס עתה לכל הטענות שהעלו הנתבעים בכתב ההגנה, אלא שאני מתייחס לתביעה זו כתביעה כספית גרידא שהתובע קובע את הסכום שקבע בכתב התביעה לאור הנימוקים שפירט בכתב התביעה.

3.ומשהגענו עד לכאן והשבנו על טענות הסף, יש להתייחס לגופו של עניין ולהתייחס לטענות התובע ולטענותיהם של הנתבעים כפי שבאו לידי ביטוי בכתב ההגנה ובטיעוניהם בבית המשפט.

4.אוכל לומר כבר בתחילה כי התובע בעצם הגשת התביעה, הקדים את המאוחר, שכן לא היה מקום להגיש את התביעה, משום שבהגשת התביעה היה על התובע להוכיח שהעיקול אשר הוטל על החשבון הוטל שלא כדין ולצורך כך היה על התובע קודם כל לפעול כנגד טענת הנתבעים על חוב שנוצר בגין עבירת חנייה וכל עוד חוב זה שריר וקיים, הרי שכל הפעולות שבוצעו לצורך גביית החוב, בוצעו כדין ואין לו לתובע עילת תביעה כנגד פעולות לגביית חוב שעד היום לא בוטל.

זאת ועוד, התובע בעצמו טען בבית המשפט כי הוא ידע והודיעו לו על קיום החוב, אם כי התובע לא שילם את החוב בשל טענות מטענות שונות ובין היתר טען שלא קיבל הודעה על קיום החוב וגם לא קיבל הודעה על עצם ביצוע העבירה.

למרות שאין בדעתי להיכנס לאותם פריטים הנוגעים לעצם החוב משום שבעניין זה קיימות הלכות מה היא סמכותו של בית משפט זה להחליט בקשר לחוב נשוא כתב ההגנה, אך אוכל רק לומר בעניין זה כי חזקה היא על פי דין שעצם ההוכחה על משלוח הודעה, יש בה כדי להוכיח שההודעה אכן הגיעה ליעדה.

גם עיון במסמכים שצירפה הנתבעת לכתב ההגנה, מצביעים על כך שהתובע היה מודע לקיום החוב ומכל מקום כפי שציינתי בפסק דין זה, כל זמן שהתובע לא פעל באמצעים החוקיים העומדים לרשותו לביטול אותו חוב, הרי שכל פעולה שנעשתה על ידי הנתבעת לגביית החוב שקיים, נעשתה כדין וכך גם בין היתר הטלת העיקול ולכן מכל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את תביעת התובע.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעים, לכולם ביחד ו/או לכל אחד מהם בנפרד, הוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אירית שיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: