פנייה שללא בבטחה

בלמ"ס

ערעור (תעבורה) 21/12

בבית הדין הצבאי לערעורים

בפני:

אל"ם אבי לוי - שופט

בעניין:

סרן א.ל. - המערער (ע"י ב"כ, סרן רגינה רודלסון)

נ ג ד

התובע הצבאי הראשי -המשיב (ע"י ב"כ, סרן אליסה אקרנוביץ'; סרן לירן קליין)

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז זרוע היבשה שניתן בתיק   תעבורה/158/11 (אל"ם ארז פורת - הנשיא) בתאריך 20/3/2012. ערעור התביעה (קולת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

כללי

זהו פסק דין בערעור התביעה הצבאית על קולת העונש שהוטל על המשיב, סרן א.ל. בבית הדין הצבאי לתעבורה מחוז שיפוטי זרוע היבשה בגין עבירה שעניינה פנייה שללא בבטחה, בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה שבעשייתה הוא הורשע על סמך הודאתו.

עובדות כתב האישום המתוקן אשר הוגש נגד המשיב היו אלו:

ביום 24 באוגוסט 2010 בשעת צהריים בכביש  XXX(צומת מחנה XXX) נהג המשיב ברכב צבאי מסוג ג'יפ כאשר שדה הראייה פתוח לפניו ומזג האוויר בהיר. המשיב עמד ביציאה מכביש הגישה לבסיס והחל מתקרב לצומת T. הוא התחיל בכניסה לדרך. תוך כדי ביצוע פנייה שמאלה, הגיע בדרך החוצה רכב אזרחי. חרף זאת, המשיך המשיב להתקרב ברכבו לעבר הצומת. המשיב הבחין ברכב האזרחי באיחור רב ואז ניסה לבלום את הרכב. הדבר לא עלה בידו, ולפיכך, הוא נכנס לצומת וחסם בכך את דרכו של כלי הרכב האזרחי. כתוצאה מכך פגעה דופן שמאל של הג'יפ בדופן הימנית הקדמית של הרכב האזרחי. בתאונת הדרכים, נפגעו נוסעי הרכב האזרחי ופונו באמבולנס לבית חולים "העמק". הנוסעת בכלי הרכב האזרחי נחבלה חבלה של ממש- פגיעת גב אשר גררה כאבים בצוואר ולאורך גפה ימנית. נמצאו בגופה מספר שברים. היא נדרשה לעבור ניתוח בהרדמה מלאה ואחר כך נקבעו לה שישה שבועות של מחלה והמשך טיפול פיזיותרפי. כמו כן נגרם נזק כבד לשני כלי הרכב המעורבים בתאונה.

נשיא בית הדין קמא מצא לנכון להטיל על המשיב בגין הרשעתו בדין 75 ימי פסילת רישיונות נהיגה לריצוי בפועל (תוך שהוא מציין שהוא סוטה מעונש המינימום הקבוע בסעיף 38(3) לפקודת התעבורה על רקע הצעדים המנהליים שהוטלו על המשיב בגין מעורבותו בתאונה - רישיונו הצבאי נפסל מנהלית למשך 60 ימים). כמו כן, הטיל נשיא בית הדין על המשיב ארבעה חודשי פסילת רישיונות על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 1,000 ש"ח.

נימוקי ערעור התביעה

התביעה הצבאית ערערה על קולת העונש שהוטל על המשיב ועתרה לכך שעונש פסילת רישיונות הנהיגה אשר הוטל בערכאה הראשונה יוחמר בצורה משמעותית במידה העולה על תקופת המינימום הקבועה בחוק. התביעה טענה לפניי שמידת הרשלנות, אשר אפיינה את מעשיו של המשיב הייתה גבוהה בהתחשב בכך שהיה מודע לכך, שזכות הקדימה בכניסה לכביש הראשי לא הייתה נתונה לו, בהתחשב בכך שעמד לרשותו של המשיב שדה ראיה פתוח במרחק של 100 מטרים ובהתחשב בכך שלא היה בפיו הסבר, מדוע לא הבחין ברכב האזרחי כמעט עד לקרות התאונה ממש. עוד הצביעה התביעה על כך, שרשלנותו של המשיב יצרה סיכון גדול ומיותר אשר למרבה הצער התממש בדמות נזקים פיזיים קשים אשר נגרמו לנוסעת בכלי הרכב האזרחי- אישה כבת 66. התביעה הצביעה על פסיקת בית דין זה, ועל פסיקת בית המשפט העליון, המחייבות החמרה במקרים שבהם נגרמות חבלות כה משמעותיות כפי שנגרמו במקרה שלפנינו. התביעה טענה עוד כי לא היה מקום להתחשבות כה ניכרת מצדה של הערכאה הראשונה בעבר התעבורתי של המשיב אשר איננו מכביד, בכך שרישיונו הצבאי הותלה מנהלית ובתרומתו בשירות הצבאי.