פנחסי ואח' נ' רוט ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנתבע (להלן- לוי) לסילוק התביעה נגדו על הסף מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה.

התובענה שלפנינו נפתחה כהתנגדות לביצוע שטר- שלוש המחאות בסך כולל של 170,000 ₪ (להלן- ההמחאות).

בבקשת הרשות להתגונן טען לוי, כי הפקיד את ההמחאות בידי פלוני בשם ברזמן (להלן- ברזמן), כבטוחה בלבד לשם רכישת דירה אותה התעתד ברזמן לרכוש. לדבריו, ההמחאות היו חתומות על החלק, אולם ניתנו תוך התניה ברורה, שמטרתן הבלעדית היא לשמש בטוחה לרכישת הדירה ע"י ברזמן.

לטענת לוי, בניגוד למוסכם סחר ברזמן את ההמחאות לתובע (להלן- פנחסי), וזאת, כפי שהתגלה לו בדיעבד, לשם הבטחת פירעון הלוואה שברזמן נטל מאת פנחסי.

התנגדותו של לוי לביצוע השטר התקבלה בהחלטת כב' הרשם פלקס מיום 10.10.2010, וביום 3.4.2011 הגיש לוי כתב תביעה שכנגד.

בבקשה שלפנינו, לסילוק התביעה העיקרית על הסף, טוען לוי כי במסגרת כתב ההגנה לתביעה שכנגד, הציג פנחסי לראשונה מסמך הנחזה להיות שטר הלוואה אשר חתום, לכאורה, בין ברזמן כלווה ובין אגודה המנוהלת ע"י פנחסי, בשם "גמ"ח 'יד ספיר'- מעיני ישועה" כמלווה (להלן- האגודה).

לדברי ברזמן, הוא נטל הלוואה אישית מהאגודה ובמסגרתה מסר את ההמחאות כבטוחה להשבת כספי ההלוואה , כאשר שמו של פנחסי נרשם עליהן כמוטב.

לטענת לוי, הואיל וההלוואה שניתנה לברזמן, אשר במסגרתה נמסרו ההמחאות ניתנה ע"י האגודה המהווה אישיות משפטית נפרדת והואיל ולוי לא חתום כערב על שטר ההלוואה, אין למעשה יריבות משפטית בין פנחסי ללוי, ויש לסלק את התביעה נגדו על הסף.

לחילופין, טוען לוי לסילוק התביעה הראשית על הסף מחמת היעדר עילה.

לטענתו , הואיל וטענתו של פנחסי כלפיו היא חיובו בפירעון ההלוואה מכוח ערבות - הרי שיש להחיל את הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשמ"ג- 1983 (להלן- החוק).

לפיכך, טוען לוי כי לפי סעיף 8 לחוק, המהווה תנאי סף פרוצדוראליים להגשת תביעה שטרית, היה על פנחסי לצרף לתביעתו את העתקו של הסכם ההלוואה וכן לפרט את הפרטים הנדרשים בסעיף 8, לרבות פירעונה של ההלוואה, ומשלא עשה כן והציג פרטים אלו לראשונה רק בכתב ההגנה לתביעה שכנגד- דין התביעה הראשית להידחות.

פנחסי מתנגד לבקשה.

בנוגע ליריבות המשפטית השיב פנחסי כי קרן הגמ"ח הרשומה בהסכם ההלוואה הוקמה לזכר נפטר מסוים כאשר בעל הקרן, נותן ההלוואה, הוא פנחסי בעצמו והוא בעל הדין הנכון, ואילו קרן הגמ"ח איננה אישיות משפטית.

אשר לטענת היעדר צירוף המסמכים השיב פנחסי, כי התנגדותו של לוי לא עלתה בבקשת הרשות להתגונן ובבקשות שהוגשו לאחריה, על אף שהיו ללוי מספר הזדמנויות לכך, וכעת הוא מנוע לטעון לסילוק התובענה הואיל ובהגשת ההסכם במסגרת התביעה שכנגד ריפא פנחסי את הפגם של אי הגשת ההסכם לפי סעיף 8 לחוק.

עוד השיב פנחסי, כי בשטר ההלוואה רשום כי ההסכם אושר טלפונית על ידי לוי ודי בכך כדי לחייב את לוי כערב לשטר ההלוואה.

על פי הפסיקה, סמכות הסילוק על הסף תופעל כאשר, בין השאר, כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה, ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות (ר' ע"א 292/68 יפה ושות' בע"מ נ' איסטווד, פד"י כג (1), 604, 608).

המבחן לקיומה של עילת תביעה הוא האם כתב התביעה אכן מגלה עילה והבחינה נעשית על יסוד האמור בכתב התביעה, כי בהנחה שהתובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה יוכל לזכות בסעד המשפטי המבוקש:

"הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה". די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה."

(א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) 167 וההפניות שם, ההדגשה שלי – א.ש.).