פנונו ואח' נ' אנדרצקין

פסק דין

1.לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזק שנגרם לרכבו בתאונת דרכים.

טענות התובעים

2.ביום 26.3.09, נהג התובע 2, ברכב ברח' בר-גיורא בחיפה כשלפניו נסעה הנתבעת אשר חיפשה חניה.

התובע טוען כי בעת שהנתבעת ניסתה לחנות את רכבה, תוך נסיעה לאחור, פגעה ברכבו וגרמה לו נזק.

טענות הנתבעת

3.הנתבעת מודה כי באותו יום נסעה ברח' בר-גיורא במהירות איטית, כשהיא מחפשת אחר מקום חניה וכאשר היא נעצרה, פגע בה רכבו של התובע מאחור.

לטענת הנתבעת, בכתב ההגנה, במקום היו מספר עדים אשר ראו את התרחשות התאונה.

דיון

4.בדיון העידו התובע 2 והנתבעת.

התובע 2 חזר על גרסתו לפיה הנתבעת היא זו שפגעה ברכבו כשהוא מתאר כיצד נסעה לאחור על מנת להיכנס לחניה מצד שמאל של הכביש ופגעה ברכבו בצדו הקדמי-שמאלי.

לטענתו, ישבה לצדו חברתו ואולם זו לא יכלה להיעדר מלימודיה על מנת לתת עדות וכן היתה במקום שכנה מבוגרת שלא ניתן היה להביאה לבית המשפט.

הנתבעת, לעומתו, טענה בעדותה כי כלל לא שמעה רעש פגיעה בין המכוניות אלא כל ששמעה הוא את התובע צופר. הנתבעת יצאה מרכבה וראתה כי רכבו של התובע פגוע בצדדים שונים בעוד שברכבה לא נמצאה פגיעה כלל.

הנתבעת לא הביאה עדים לדיון.

סיכום

5.בחנתי את טענות הצדדים לעומקן ולהלן מסקנותיי:

טענות הנתבעת כפי שהועלו בדיון שונות לחלוטין מטענותיה בכתב ההגנה. בעוד שבכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע הוא זה שפגע ברכבה מאחור (שורה 3 לנימוקי ההגנה) הרי שבדיון עצמו טענה הנתבעת, כי:

"אני שמעתי אותו שהוא צפצף לי, אני לא שמעתי שום בום" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 23).

עוד טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי "ישנם כמה עדים שראו את המקרה" (שורה אחרונה לנימוקי ההגנה), הרי שלדיון עצמו לא זימנה הנתבעת ולו עד אחד.

בנסיבות אלה, בשל הסתירות בדברי הנתבעת, קיים קושי לקבל גרסת הגנה סדורה. ואולם, אין בכך כדי לסייע לתובע בתובענה זו, כפי שיובהר להלן, שהרי הוא זה שמחובתו להוכיח את התביעה.