פנוי של דיירים משטחים שהחזיקו בתחום שיפוט העיר חולון כנגד תשלום דמי פינוי

כללי

1.         לפניי ארבע תביעות, שהגישה עיריית חולון (להלן: " העירייה), לסילוק יד ופינוי של נתבעים ממקרקעין שבבעלותה. התביעות, שהדיון בהן אוחד הן:

ת.א. 4052/01 נגד ה"ה צפר (להלן: " הנתבעים צפר"); ת.א. 4054/01 נגד ה"ה מני (להלן: " הנתבעים מני"); ת.א. 4053/01 ו- 4300/01 נגד ה"ה ערמי (להלן: " הנתבעים ערמי").

2.         בכל אחת מתביעות אלה נטען על ידי העירייה כי היא הבעלים של קרקע בשטח של 9,236 מ"ר, הנמצאת בשכונת מולדת בחולון, והידועה כחלקה 40 גוש 6803 שבתחומה המוניציפאלי של העירייה (להלן " המקרקעין" או " הנכסים"); לטענת העירייה יש להורות על פינויים של הנתבעים מהמבנים המצויים על המקרקעין כמו גם פינויים מהשטחים הסמוכים למבנים אלה ולמסור את החזקה בשטחים אלה לידי העירייה.

3.         אין חולק כי העירייה היא הבעלים הרשום של המקרקעין, וכעולה גם מנסח הרישום. קודם לבעלות העירייה, היו המקרקעין בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. לעמדת העירייה, יש להורות על פינוי הנתבעים מהמקרקעין, העושים בה שימוש למגורים שלא כדין וזאת בין היתר לשם מימושה של תכנית לסלילת כביש עירוני במקום בו מצויים המקרקעין.

4.         כל אחד מהנתבעים מתגורר במקרקעין, מזה שנים רבות, תוך שמחזיק באותו מתחם המצוין בתשריטים שצורפו לתצהיר מטעם העירייה, ונוהג באותו שטח, מנהג בעלים. יצוין כי הנתבעים ערמי, טוענים כי המקרקעין משמשים גם לצרכים עסקיים (ראו סעיף 4 לתצהירו של שלום ערמי מיום 14.1.02, וכן עדותו של מר ערמי בישיבה מיום 6.3.05, בעמ' 43 לפרוטוקול, ש' 19).

5.         הנתבעים טוענים בתמצית כי הוקנו להם זכויות במקרקעין ולכן דין תביעת הפינוי נגדם להידחות. בהקשר זה נטען, בין היתר, כי הם ו/או מי שהם באו מכוחו, הופנו עם עלייתם לארץ, על ידי המוסדות המיישבים, למקרקעין. מאז ועד היום, הם ובני משפחתם מתגוררים במקום, משלמים מסי עירייה כדין, השקיעו במבנים, ונתונות להם זכויות בר רשות בלתי הדירות. לחלופין נטען כי על העירייה לפצותם חלף הפינוי.

ביתר פירוט

6.         הנתבעים צפר - הנתבעים צפר טוענים כי הוריהם המנוחים, שמש ויחיא צפר, הופנו למקרקעין בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. בנם שלום, יליד 1953, מתגורר במקום  מאז לידתו, ביחד עם גרושתו מדלן וילדי בני הזוג, (ראה עדותה של מדלן צפר בישיבה מיום 6.3.05, עמ' 46-48 לפרוטוקול).

הנתבעים מני - הנתבעים מני טוענים כי היו אלה הוריהם המנוחים, מני סלם ומני סעדה, שהופנו להתיישב בקרקע בשעתו. האם נפטרה בסמוך לתחילת ההליכים, והבן יחיאל שנפטר אף הוא במהלך המשפט, הגיש תצהיר התומך בגרסת הנתבעים מני, עליו נחקר בבית המשפט. חלק מילדי בני הזוג, שהתגוררו אף הם במקום עזבו במרוצת השנים, ומיעוטם נותר שם (ראו בין היתר עדותו של מר יחיאל מני בעמ' 44-45 לפרוטוקול הישיבה מיום 6.3.05). 

הנתבעים ערמי - הוריו של הנתבע שלום ערמי הופנו על ידי המוסדות המיישבים בסמוך לעלייתם ארצה, בתחילת שנות החמישים לשטח שהיה מצוי בקרבת מקום למקרקעין, שם התגוררו. בשנת 1967 לאחר נישואי שלום לבת זוגו צביה, רכשו את המקרקעין תמורת הסך 250 ל"י ממר עובדיה צוברי שנטען כי תפס את המקרקעין סמוך לעלייתו ארצה בנסיבות דומות והחזיק בהם באופן רצוף עד העסקה עם הנתבעים ערמי. מאז 1967 מתגוררים במקרקעין שלום וצביה ובנותיהם (ראו בין היתר עדותו של מר שלום ערמי בעמ' 40-44 לפרוטוקול הישיבה מיום 6.3.05). בנוסף, וכאמור, על פי הצהרת שלום ערמי בחצר הבית קיים מבנה נוסף המשמש כבית עסק.

6.         בהסכמת הצדדים אוחד הדיון בכל התובענות.

7.         בהחלטה מיום 22.9.2004, (בש"א 1424/03), הורתי כי במסגרת התובענות, תתברר גם טענת הנתבעים לפיצוי חלף הפינוי, אף מבלי שהוגשה תביעה נפרדת מטעם מי מהנתבעים בעניין זה, ובהסתמך בין היתר על פסק הדין בע"א 1156/02 חיר נ' לידאי, פ"ד נז(3) 949. 

8.         אציין בתמצית כי העירייה מכחישה שלנתבעים או מי מהם זכויות במקרקעין המונעות את פינויים כמו גם המקנות להם זכות לקבלת פיצויים, ולחילופין ולכל היותר יש ליתן להם פיצוי אך ורק עבור השקעותיהם במקרקעין, בהתעלם מטענותיהם בדבר זכויותיהם בקרקע. העירייה הגישה חוות דעת שמאית לפיה נשום הפיצוי לנתבעים ערמי (כולל הוצאות נלוות) בסך של 126,000$; לנתבעים מני (כולל הוצאות נלוות) סך של 60,000$; לנתבעים צפר (כולל הוצאות נלוות) סך של 36,000$; כל הסכומים האמורים, הם כערכם לחודש מאי 2006.

הנתבעים לעומתה סבורים שיש לפצותם בגין זכויותיהם במקרקעין כמו גם בגין השקעותיהם במבנים. הנתבעים ערמי הגישו חוות דעת שמאי מטעמם לפיה שיעור הפיצוי המגיע להם הוא כ - 643,000$. הנתבעים האחרים לא הגישו חוות דעת שמאי מטעמם בטענה של אוזלת יד.

9.         אציין כי העירייה הגישה תביעה נוספת, נגד נתבע אחר המתגורר במקרקעין, מר להב, שאוחדה עם יתר התיקים (ת.א. 4051/01). הצדדים הגיעו לידי הסדר פשרה לו ניתן תוקף של פסק דין לפיו כנגד פינוי מלא מכל אדם וחפץ של המקרקעין תשלם העירייה לנתבע סך של 55,000 דולר.

10.        במהלך הדיונים ניסיתי להביא את הצדדים לידי הסכמה בדבר מנגנון לקביעת פיצוי שישולם לנתבעים חלף הפנוי. הואיל והצעתי לא התקבלה, התקיימו לפניי דיוני הוכחות במהלכם נחקרו המצהירים, בכללם מר שי טל סמנכ"ל מסחר ותעשיה שנתן תצהיר מטעם העירייה, מר צבי ישראלי שעבד בעירייה כמודד ואחראי על נכסי העירייה במועדים הרלבנטיים אשר נתן תצהיר בתמיכה לעמדת הנתבעים. כן נחקרו מצהירים מטעם הנתבעים ובכללם מר יוסף ערמי, מר שלום ערמי, מר יחיאל מני וגב' מדלן צפר.

11.        לאחר שמיעת העדויות, התקבלה בישיבה מיום 29.9.05, הצעת בית המשפט בדבר מנגנון הפיצוי. הסכמת הצדדים להצעה קיבלה תוקף של החלטה ולפיה:

" ימונה מומחה מטעם בית המשפט בעל ניסיון בתחום הפינויים אשר יגיש חוות דעת לבית המשפט בקשר עם הפיצוי המגיע לנתבעים עבור פינוי הנכסים נשוא התביעות המוחזקים על ידם. השמאי יישום את הפיצוי תוך שיביא בחשבון בין היתר, פיצויים ששולמו בעבר למפונים בין היתר בשכונת מולדת בחולון בשינויים המחויבים וההשקעות כערכן להיום. למותר לציין כי ההכרעה הסופית בשיעור הפיצוי מסורה לבית המשפט לרבות באשר להחלת קריטריונים משפטיים על שווי הפיצוי. לצדדים תהייה שמורה הזכות לשלוח לשמאי שאלות הבהרה ובמידת הצורך לחקור אותו על חוות דעתו... הצדדים ימציאו למומחה תוך 15 יום את כתבי התביעה וההגנה וכן כל מסמך אחר ובלבד שהעתקו יומצא במקביל לצד השני. השמאי יבקר בנכסים בתיאום מראש עם ב"כ הצדדים ובנוכחות נציגי הצדדים... כפוף לתשלום הפיצוי על ידי התובעת, כפי שיקבע על ידי בית המשפט, יפנו הנתבעים את הנכסים וימסרו את החזקה בהם לידי התובעת. לבקשת ביהמ"ש, יישום המומחה פיצוי המגיע לתובעים ה"ה ערמי בקשר לנכס שאינו נכלל במסגרת התביעה ועל קרקע של מינהל מקרקעי ישראל ומבלי שיהיה בכך כדי לגרוע מטענות כל צד" .

לאחר הסתייגויות שהועלו לגבי זהות המומחה, מיניתי את השמאי מר יצחק ברמן כמומחה מטעם בית המשפט כאמור (להלן: " המומחה").