פלצ'י יהושע שי ואח' נ' עמורבן ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לבטול הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו כנגד המבקש, עיזבונו של המנוח, שי פלצ'י ז"ל.

ראשיתו של התיק בבקשה לביצוע שטר שהוגשה כנגד המנוח בהתאם לשטר חוב על סך של 300,000 ₪ נכון ליום 28.5.2008.

הבקשה לביצוע הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל ביום 2.6.08.

האזהרה של תיק ההוצאה לפועל נמסרה, לטענת המשיבים ביום 30.6.08 לידי אלמנתו של המנוח בכתובת מגוריו.

אלמנת המנוח הגישה בתיק זה התנגדות לביצוע שטר רק ביום 16.11.11 בשם העיזבון, אשר נדונה בפני רשם בית המשפט והתקבלה לדיון בכפוף להפקדת סך של 30,000 ₪ אשר הופקדו בקופת בית המשפט.

התיק מצוי בשלב זה בהליך של הגשת תצהירי עדות ראשית.

הבקשה לבטול הליכי ההוצאה לפועל הוגשה ביום 11.1.12 כאשר עיקרה הוא בטול הליך עיקול אשר הוטל על הכספים המגיעים לעיזבון מאת חברת הבטוח כתוצאה מתאונת הדרכים בה מצא המנוח את מותו.

2. לטענת ב"כ המבקש, לא הומצאה האזהרה כדין ואלמנת המנוח מעולם לא קיבלה את המסמכים הקשורים לתיק ההוצאה לפועל. לטענתה נודע לה לראשונה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל רק במאי 2011.

אלמנת המנוח אינה מזהה את חתימתה על אישור המסירה של האזהרה ולטענתה אף לא התגוררה בכתובתה באותה עת אלא אצל אחותה שכן באותה עת טרם חלפו אפילו 30 יום ממועד מותו של המנוח.

צו העיקול עצמו הוטל רק ביום 15.2.09, כאמור בתגובת ב"כ המשיבים, אך בקשה לביטולו הוגשה לראשונה בתיק ההוצאה לפועל רק ביום 26.5.11.

יש לציין כי ההתנגדות לביצוע שטר עצמה הוגשה באיחור אף לפי הודאת אלמנת המנוח אך השאלה האם הומצאה האזהרה כדין ומתי היה צריך להגיש את ההתנגדות לא נדונה לאחר שבהסכמת הצדדים ניתנה לעיזבון ממילא רשות להתגונן.

תקנה 108(ג) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי כל ההליכים שננקטו בתיק ההוצאה לפועל בטרם עוכבו ההליכים כתוצאה מהגשת התנגדות לביצוע שטר, יעמדו בעינם כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

הסמכות להוסיף סעדים זמניים או לבטלם, נתון מעתה לבית המשפט בלבד.

ברע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ. אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ נדונה מסכת עובדתית דומה מאד לזו שבפני בתיק זה ושם נקבע כדלקמן:

"הסעד ניתן מתחילה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אולם הבקשה לביטולו הוגשה לפני ערכאה הנשלטת על-ידי תקנות סדר הדין האזרחי. בסופו של יום, כך דומה, על בקשה זו להידון בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על הנתבע את מכלול ההגנות שמקנות לו התקנות".

עולה מהאמור לעיל כי יש לבחון את בקשתו של הנתבע לביטולו של צו עיקול שהוטל בהוצאה לפועל באותה דרך שבה בוחנים צו זה שניתן במעמד צד אחד והנתבע עתר לביטולו בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") או בהתאם לתקנה 368(א) לתקנות כפי שהדבר בענייננו.

סעד זמני שניתן במעמד צד אחד נבחן בשנית במסגרת הדיון לביטולו ועל המשיב להראות תחילה כי התנאים למתן הצו התמלאו.

תקנות 362 ו- 384 לתקנו קובעות כי תנאי למתן סעד זמני כלשהוא הוא שכנועו של בית המשפט בקיומה של עילת תביעה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה וקיומו של חשש סביר כי קיימת הכבדה בביצועו של פסק הדין אם וכאשר ינתן.

רק לאחר שיקבע כי התנאים מלאו יש לשקול את הנזק שיגרם לתובע באי מתן הצו מול הנזק שיגרם לנתבע אם ינתן הצו ואם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.