פלמדלה נ' סוסונוב ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה מטעם המבקשת (התובעת), לפיה מתבקש בית הדין לפטור המבקש מתשלום האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי דנן, זאת מפאת מצוקתה הכלכלית הקשה של המבקשת (להלן: "הבקשה").

2.        טענות המבקש, כפי שפורטו בבקשה ובתצהירו שצורף לבקשה ובהבהרה, הן בתמצית כדלקמן:

א.המבקשת מתגוררת במקלט קורבנות סחר בנשים החל מיום 26.5.10.

ב.המבקשת עובדת כיום בעבודות נקיון ומשתכרת סך של 4,000 ₪ לחודש.

ג.אין המבקש משלמת שכ"ט עו"ד בהיותה מיוצגתץ על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

ד.למבקש עילת תביעה טובה.

ה.בשל כל האמור לעיל, אין בידי המבקשת לשלם את האגרה המתחייבת בגין התובענה נשוא התיק העיקרי.

3.        בהחלטתי מיום 26.9.11 הוריתי למשיבה להגיב לבקשה בתוך 15 יום אולם עד למועד זה טרם הוגשה תגובה.

ההכרעה:

4.        לאחר עיון בבקשה על נספחיה, ולאחר עיון בכתב התביעה, נחה דעתי כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל אולם רק בחלקה, כפי שיפורט להלן.

5.        תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרה בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך (ע"ע (ארצי) 292/07 מזור – גיל עד, פסקאות 11-12 (טרם פורסם) 29.11.07)).