פליטר נ' קניג

החלטה

1.התובעת הגישה לביצוע שטר ע"ס של 75.260 ₪ שמועד פרעונו היה ביום 12.8.10 ואשר נמשך לפקודתה על ידי הנתבע.

2.מעיון בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי הנתבע עולה כי ביום 1.8.05 נחתם הסכם שכירות בין הצדדים ולפיו שכר הנתבע נכס של התובעת ששימש למגורים והפעלת משפחתון.

השטר הנדון ניתן כשטר ביטחון להבטחת קיום תנאי הסכם השכירות.

עוד נטען כי במועד מסירת השטר לא נרשם בו כל סכום והתובעת רשמה בו את הסכום הנ"ל שאין לו כל קשר למציאות.

הנתבע טוען כי בתום תקופת השכירות סמוך לחודש אוגוסט 2007 נחתם הסכם חדש בין הצדדים לתקופה שמיום 1.7.07 ועד ליום 31.6.09 עם אופציה להארכת הסכם השכירות לתקופה נוספת של 3 שנים.

עם חתימת חוזה השכירות השני הוא לא חויב להמציא שטר ביטחון וכי שטר הביטחון שניתן במסגרת חוזה השכירות הראשון נותר בידי התובעת. הנתבע מוסיף וטוען כי בחודש יוני 2009 הוא סיכם עם התובעת על חידוש חוזה השכירות.

בהמשך טוען הנתבע כי בחודש אוגוסט 2009 הגיעה התובעת לנכס עם אנשי מקצוע וזאת לנוכח כוונתה לבצע עבודות בניה בנכס. מאחר ובכוונת התובעת היה להתחיל בביצוע עבודות השיפוצים רק כעבור כשנה, היה לו ברור לו כי החוזה מחודש בפועל וכי הצדדים יחתמו על הסכם שכירות חדש.

בסוף חוד אוגוסט 2009 ותחילת ספטמבר 2009 שיגרה התובעת מכתב ובו היא דורשת לפנות את הנכס לא יאוחר מיום 30.9.09. מאחר ובמועד הנ"ל כבר נפתחה שנת לימודים, לא ניתן היה לפנות את הנכס לאלתר והוא הודיע לה כי יפנה את הנכס כאשר יאותר נכס חלופי.

הנתבע מוסיף וטוען כי מגיע לו פיצוי בגין תיקונים שבוצעו על ידו בנכס.

3.מחקירתו הנגדית של הנתבע עולה כי הוא לא שילם את דמי השכירות החל מחודש ספטמבר 2009 ועד לפינוי הנכס ביום 1.4.10. מכאן שהמדובר ב-7 חודשים שדמי השכירות בגין תקופה זו עומדים על סך 15,295 ₪. בנוסף, לאור הפרה זו באי תשלום דמי השכירות, חב הנתבע לעל פי ההסכם בפיצוי של 100 ₪ ליום ופיצוי זה מגיע לסך של 21,200 ₪.

אמנם הנתבע טוען כי הינו רשאי לקזז מחוב הוצאות בגין תיקונים שעשה בנכס ואף התקין במה מעץ, אלא שטענה זו לא רק של נתמכה באסמכתאות, אלא שאף לא פורטה על פי ההלכה הפסוקה ולפיה יש לפרט ולטעון טענת קיזוז כדרך שמנסחים כתב תביעה.

4.לאור כל האמור לעיל ולאור עמדת ב"כ התובעת בסיכומיו, ההתנגדות לביצוע שטר נדחית עד לגובה של 40,000 ₪ ואילו לגבי יתרת סכום השטר בהפחתה סכום זה, דהיינו על סך של 35,000 ₪ ניתנת לנתבע רשות להגן.

5.לאור האמור בסעיף 4 לעיל, עיכוב ההליכים יבוטל עד לסכום של 40,000 ₪ ולגבי היתרה בסך של 35,000 ₪ ימשיך לחול עיכוב ההליכים.

ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: