פלטונוב נ' בנק הפועלים

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' מחאג'נה קרמאן איה) מיום 11/6/12 בתיק מס' 02-37218-10-8, במסגרתה נקבע כי המבקש ישלם תשלום ראשוני בסך של

1,500 ₪ עד ליום 28/7/12 וכן ישלם סכום חודשי בסך של 500 ₪ החל מיום 28/8/12 וסכום חודשי של 1,000 ₪ החל מיום 28/11/12, עד לסילוק יתרת החוב בתיק.

המבקש הגיש ביום 10/6/2012 בקשה לקביעת צו תשלומים בסך של 150 ₪ לחודש וכן עתר לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. המבקש ציין בבקשתו את פירוט הכנסותיו והוצאותיו.

לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו בפניה, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה לפיה, כאמור לעיל, נקבע כי המבקש ישלם סכום של 1,500 ₪ עד ליום 28/7/12 וכן ישלם סכום חודשי בסך של 500 ₪ החל מיום 28/8/12 וסכום חודשי של 1,000 ₪ החל מיום 28/11/12, עד לסילוק יתרת החוב בתיק.

המבקש בבקשתו זו טוען כי החלטת הרשמת הנכבדה הנה שרירותית, בטעות יסודה וכי ניתנה ללא כל ביסוס עובדתי וללא כל נימוק מוצדק. המבקש מציין כי בחודש 2/2012 במסגרת תיק ההוצאה לפועל הנדון, נתפס רכבו הפרטי מסוג מזדה 323 ובחודש 3/12 נמכר הרכב במסגרת הליכי הוצאה לפועל בסך של 9,492 ₪, כאשר הכספים מהמכירה הועברו אל תיק ההוצאה לפועל, על חשבון החוב. לפיכך לטענת המבקש, קביעתה של הרשמת הנכבדה לפיה מאז מסירת האזהרה לידי המבקש ביום 21/7/10 ועד להגשת הבקשה לא שילם המבקש דבר על חשבון החוב, בטעות יסודה. עוד מציין המבקש כי הכנסתו כיום הנה נמוכה ועומדת על סך של 1,930 ₪, וכי הוא עושה מאמצים על מנת למצוא עבודה נוספת, אולם ללא הצלחה עד כה. כן מציין המבקש כי הוא נושא בהוצאות שוטפות (ללא תשלום המזונות ילדה) בסך של 2,000 ₪ לחודש ובנוסף צו חיוב בתשלומים בסך של 500 ₪ בתיק ההוצאה לפועל הנוסף למשך שלושה חודשים ולאחר מכן סך של 1,500 ₪ לחודש, החל מחודש 8/12. לטענתו החלטת הרשמת הנכבדה הנה בלתי סבירה למעשה משמעותה דחיית בקשתו של המבקש שכן הנו נעדר יכולת כיום לעמוד בצו התשלומים כפי שנקבע. המבקש מציע לשלם צו חיוב מינימאלי בסך של 150 ₪ לחודש. משכך, עתר המבקש בבקשתו זו.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בבקשת תשובת המשיב.

עיון בהחלטת כבוד הרשמת, נשוא בקשת רשות הערעור דנן מעלה כי ההחלטה ניתנה לאחר שהרשמת עיינה במסמכים אותם הגיש לעיונה המבקש וכי החלטתה בהתחשב באותם מסמכים אשר הומצאו לעיונה, סבירה, מנומקת ואין להתערב בה.

נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)

רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423)

וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12)

ההחלטה דנן מבוססת על המסמכים אותם המציא המבקש עצמו בפני הרשמת הנכבדה ואין מקום להתערב בה.

המבקש מלין בעיקר על מצבו הכלכלי אשר אינו מאפשר לו לעמוד בצו התשלומים כפי שנקבע ועל קביעת הרשמת הנכבדה לפיה מאז מסירת האזהרה לידי המבקש ביום 21/7/10 ועד להגשת הבקשה, טרם שולם מאום על חשבון החוב, בעוד שבחודש 2/12 במסגרת תיק ההוצאה לפועל הנדון נמכר רכבו של התובע בסך של 9,492 ₪ והכספים מהמכירה הועברו אל תיק ההוצאה לפועל הנדון על חשבון החוב.

אלא שמעיון בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל נשוא הבקשה עולה כי טענות אלו אין על מה שייסמכו. הרשמת הנכבדה מפרטת בהחלטתה את הנתונים העולים מהמסמכים אותם צרף המבקש לבקשתו, אשר סותרים את טענותיו של המבקש.

כך למשל, מציינת הרשמת הנכבדה בהחלטתה כי לאור טענת המבקש לפיה הכנסתו מעבודתו בשיווק ובניית אתרי אינטרנט פחתה (בנימוק כי אין לו רכב להתנייד בו) מסך של 7,226 ₪ לסך של 1,930 ש"ח, כלל לא ברור מדוע הוא אינו עושה למצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו, כמתבקש מן הירידה הדרסטית בשכר ומתחום עיסוקו של המבקש. טענת המבקש בבקשתו שבפני לפיה הוא עושה מאמצים למצוא עבודה חדשה, נטענה בעלמא וללא כל אסמכתא שתעיד על כך. כן ציינה הרשמת הנכבדה כי עולות תמיהות רבות מהנתונים שהוצגו בפניה. כך למשל, העובדה כי המבקש שוכר דירה ממשכירה שהיא אף מעסיקתו , הוא מתגורר עימה כשותף בדירת 3 חדרים בלבד ומשלם יותר ממחצית השכירות בגין הדירה כולה. בנוסף תמוהה אף העובדה כי אותה המעסיקה/ משכירה כאמור הפחיתה את שכרו בסך של לא פחות מ- 5,300 ₪, מפאת העדר רכב.

כמו כן, בחנתי קביעתה של הרשמת הנכבדה לפיה במיום מסירת האזהרה ועד למועד ההחלטה, לא שילם החייב דבר על חשבון החוב, ומצאתיה מדויקת. המבקש לא טרח לשלם ולו תשלום אחד מאז נמסרה לידיו האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, אלא שהזוכה בתיק נאלץ לנקוט הליכי תפיסת רכבו והם אלו אשר הובילו בסופו של יום לכניסתם של כספים לתיק ההוצאה לפועל. עינינו הרואות איפוא, כי המבקש נמנע מלשלם ביוזמתו כל סכום על חשבון חובו, עובדה אשר בהחלט יש לתת לה משקל בעת קביעת הסכום הראשוני, כפי שציינה הרשמת הנכבדה בהחלטתה. מה גם שלא ניתן כל הסבר מצדו של המבקש מדוע הוא נמנע מלשלם כל סכום על חשבון החוב.

בנסיבות ולאור כל הנאמר לעיל, אני מוצאת כי החלטת הרשמת הנכבדה היא סבירה ואין מקום לטענות המבקש לפיה נחסמה דרכו לעמוד בצו התשלומים כפי שנקבע.

סופו של דבר, לא מצאתי כי קיים מקום להתערב בהחלטת כבוד הרשמת איה מחאג'נה קרמאן נשוא הבקשה, באשר זו ניתנה כאשר היא מנומקת ומתבססת על המסמכים אשר הונחו בפני הרשמת בידי המבקש עצמו.