פלונית נ׳ ד"ר מ. א.

1. לפניי תביעה למתן פיצויים בגין נזק שנגרם ברשלנות רפואית נטענת במתן טיפול רפואי בתחום רפואת השיניים (השתלת עצם והחדרת שתלים). הצדדים תמכו את כתבי טענותיהם בחוות דעת רפואיות נוגדות שניתנו על ידי מומחים בכירורגיית הפה והלסת. בשל הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים מצאתי למנות בנדון כמומחה מטעם בית המשפט, את ד"ר רן יהלום, מומחה בכירורגיית הפה והלסת (להלן: "המומחה"). המומחה נתן בנדון חוות דעת וגם מסר עדות בחקירה מטעם הצדדים. כמו כן, התובעת והנתבע הגישו תצהירי עדות ראשית שעליהם נחקרו לפניי.
2. אקדים ואומר כי, כפי שיפורט להלן, בנסיבות ענייננו, מצאתי כי נפלו כשלים בטיפול שקיבלה התובעת מאת הנתבע בכל הקשור לטיפול שניתן בלסת התחתונה - באופן המקים לתובעת עילה לפיצויים בגין התרשלות שגרמה לנזק. אך, לא מצאתי התרשלות שגרמה לנזק – בכל הקשור לטיפול שניתן לה בלסת העליונה.
3. בנוסף אקדים ואציין, כי לא מצאתי כי בהתנהלותו בנדון פעל הנתבע מול התובעת מבלי לאפשר לה הסכמה מדעת. כן מצאתי פגיעה מסוימת באוטונומיה של התובעת, בעצם יצירת מצב שבו, על מנת לקבל החזר הוצאותיה בגין הטיפול שקיבלה מאת הנתבע, נאלצת התובעת להציג לחברת הביטוח דיווחים מטעמה כמבוטחת על הוצאות בגין טיפולי שיניים, שלפי הנחזה – לא חתם עליהם מי שבפועל ביצע את הטיפולים, אלא רופאה אחרת ממרפאתו.

השתלשלות הבדיקות והטיפולים

4. התובעת, ילידת 1954, הגיעה לראשונה למרפאתו של הנתבע בחודש ספטמבר 2015, לצורך בדיקה, ייעוץ וקבלת הצעת מחיר. לאחר שבדקו אותה הנתבע ורופאה נוספת במרפאתו הוצע לה טיפול, הכולל: הרמת סינוס מקסילרי מימין, עקירת שיניים בלסת העליונה בצד ימין, החדרת שתלים ללסתות העליונות והתחתונות, טיפולי שורש, סתימות וכתרים. אעיר, כי הצעת המחיר הכוללת עומדת על סך שגבוה מ-50,000 ₪; אך נחזה כי בפועל הטיפולים שניתנו – מושא תביעה זו, היוו רק חלק ראשוני מתוכנית הטיפול [ראה הצעת המחיר לתוכנית טיפולים מס' 4].
5. לאחר בדיקות ופרוצדורות נוספות (פניה לביטוח ובדיקת CTX לעצם), הגיעה התובעת למרפאת השיניים לבירור נוסף ביום 27.3.2016, שם הוצע לה לקיים את הטיפול כבר באותו יום, מאחר שהתפנה תור ביומן הטיפולים של הנתבע. התובעת הסכימה והנתבע ביצע באותו יום, בהרדמה מקומית, עקירת שתי שיניים בלסת העליונה (שיניים 16 ו-17), השתלת עצם בלסת העליונה באמצעות הרמת סינוס פתוחה, והחדרת שלושה שתלים בלסת התחתונה.
6. בימים שלאחר הטיפול, סבלה התובעת מתופעות לוואי של כאבים ונפיחות, ועל כן, יצרה קשר עם מרפאת הנתבע. הנתבע בדק את התובעת מספר ימים לאחר הטיפול, ומשהתלוננה על נפיחות וחוסר נעימות, הותווה לה המשך טיפול אנטיביוטי. לאחר כעשרה ימים, בעקבות תלונותיה על הרעת מצבה, נבדקה התובעת שוב במרפאתו של הנתבע (על ידי רופא אחר, בגין היעדרו של הנתבע), והומלץ לה על המשך הטיפול באנטיביוטיקה. כעבור כשבועיים נוספים, נבדקה התובעת ע"י הנתבע, שלאחר בדיקה הציע לה קיום ניתוח ע"י רופא אא"ג - לניקוי חלל הסינוס; זאת - בעקבות חדירה אפשרית של העצם שהושתלה לריריות שבחלל הסינוס, מה שגרם לתופעה דלקתית.
7. בשלב זה, התייעצה התובעת עם רופאים נוספים משך מספר חודשים, ובסופו של דבר ביצעה בחודש נובמבר 2016 ניתוח אנדוסקופי לניקוי חלל הסינוס (FESS) במחלקת אא"ג בבית החולים איכילוב, וניתוח המשך נוסף לאחר מכן.
8. התובעת נמצאת מאז פברואר 2017 במעקב וטיפול שניתן לה במרפאת מומחים אחרת, שבה שלושה רופאים שונים (בתחומים שונים) השלימו עד מחצית שנת 2018 - ביצוע תוכנית טיפול כוללת בשיניה בשתי הלסתות. תוכנית, שלטענת התובעת מהווה, לפחות בחלקה, תיקון לטיפולים שקיבלה אצל הנתבע, ושלטענת הנתבע – מהווה המשך או השלמה לטיפולים שניתנו על ידי הנתבע בשל מצב שיניה של התובעת.

טענות הצדדים

9. התובעת טוענת לרשלנות רפואית מצד הנתבע, באשר הטיפולים שקיבלה ממנו בוצעו באופן לקוי ורשלני, תוך ניסיון להסתיר כשליו ואי-מילוי הנדרש על פי נהלי משרד הבריאות המחייבים.
10. התובעת טוענת כי נפרסו בפניה מצגים כוזבים ומטעים לעניין מומחיותו של הנתבע, באמצעות מכלול מצגים שלו או מטעמו, שנועדו לשכנע אותה ליתן אמון ביכולתו ומומחיותו של הנתבע. לטענתה, אין לנתבע המומחיות הנדרשת למתן הטיפול שקיבלה ממנו. התובעת טוענת כי הנתבע אף הסתיר ממנה עובדה זו, כאשר היה מודע לכך שיש בהיעדר מומחיות זו כדי למנוע את הכרת חברת הביטוח בחבותה לשיפוי בגין הוצאות הטיפול. עוד נטען, כי נמנע ממנה מידע שהיה בו כדי למנוע את נזקיה של התובעת.
11. בסיכומיה טוענת התובעת שהתובע הציג לה מצג טרם הטיפול – שהוא בעל מומחיות מוכרת על ידי חברות הביטוח, והוא רשאי לאשר בחתימתו את הטפסים לביטוח (ככירורג); וכך גם הציג עצמו באתר האינטרנט שלו.
12. הנתבע טוען, מנגד, כי מעולם לא הציג עצמו כבעל מומחיות כזו או אחרת המוכרת בארץ, אלא, הציג את ההכשרה שקיבל בחו"ל (תעודת 'דיפלומייט', שאינה מוכרת בארץ) ואת ניסיונו המעשי. כמו כן, טוען הנתבע כי התובעת הייתה מודעת בכל העת להיותו רופא ללא מומחיות מוכרת באופן רשמי בארץ. הנתבע מפנה לכך שמתצהירה של התובעת עולה, שהסיבה שחשבה שרופאה ספציפית אחרת מהמרפאה של הנתבע (שלפי ידיעתה היא מומחית בכירורגיה) היא זו שתטפל בה, היתה מודעותה של התובעת לכך שההחזר מחברת הביטוח המבטחת אותה על פי פוליסת ביטוח הוצאות רפואת שיניים (להלן: "הפוליסה") מותנה בכך שהטיפול הכירורגי יבוצע "ע"י רופא כירורגי מוסמך" [סעיפים 12-11 לתצהיר התובעת]. האמור לעיל מוכיח, לעמדתו, כי התובעת ידעה שאין לנתבע מומחיות כזו. הנתבע טוען בנוסף, כי הסיבה לחשיבות ההכרה הרשמית בהתמחות בעיני התובעת היא טכנית גרידא (לטובת החזרי הביטוח), ולא - בשל דאגה לאיכות הטיפול על ידי בעל התמחות כזו או אחרת.
13. התובעת טוענת כי הנתבע ביצע ברשלנות "טיפול כושל ולקוי ואף הסתיר את מעשיו בפני התובעת", בעקבותיו נאלצה לעבור שני ניתוחים בהרדמה מלאה לתיקון הנזק. זאת ועוד, מוסיפה התובעת כי אורך הטיפול (כשלוש שעות, לטענתה), ואי־צילום המצב מיד לאחר הניתוח מוסיפים לחיזוק טענת הרשלנות. התובעת טוענת כי הקרע שנגרם לסינוס במסגרת הטיפול הרשלני גרם לה לנזק בלתי הפיך בסינוסים, כאבי ראש ורגישות לקור המתמשכת עד היום, וכי קביעת המומחה מטעם בית המשפט בעניין אינה רלוונטית, מאחר ואינו מומחה בתחום האא"ג.
14. בתשובה לטענה זו, מפנה הנתבע לכך שהמומחים מטעם הצדדים והמומחה מטעם בית המשפט התמחו באותה מומחיות: כירורגית הפה והלסת; ועל כן, טענתה של התובעת להיעדר מומחיות המומחה שמונה בתחום האא"ג תמוהה, ומכל מקום – חסרת משקל.
15. כמו כן, טוענת התובעת, בהסתמך על דברי המומחה, כי שיטת הטיפול באמצעות ממברנה (מלאכותית) אינה מקובלת ומכאן שהטיפול בוצע באופן רשלני.
16. הנתבע טוען, מנגד, כי טענות התובעת מנוגדות לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וכן לחוות דעת המומחה מטעמו ורופא נוסף שבדק את התובעת מספר חודשים לאחר הטיפול.