פלונית נ' רכבת ישראל ואח'

1.התובעת, ילידת 1949, הגישה ביום 20.1.2015 תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונה ביום 20.12.2013, במהלך נסיעתה ברכבת ישראל. עם הגשת התביעה הוגשה בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

בכתב התביעה צוין כי עת עמדה התובעת ליד דלת היציאה לקראת עצירת הרכבת, היא נפלה פעמיים עם מזוודותיה עקב בלימה כפולה של הרכבת. בעקבות כך נחבלה התובעת בגופה. ממקום התאונה פונתה התובעת לקופת חולים שם אובחנה רגישות במישוש באזור הצוואר, הכתפיים והברכיים והיא שוחררה עם המלצה לקבע את צווארה באמצעות צווארון אורתופדי ולהמשיך במעקב רפואי.

2.בדיון שהתקיים ביום 28.3.2016 הסכימו הצדדים כי התביעה תתברר כתביעה לפיצוי נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). בעקבות כך הגישה התובעת בקשה מתוקנת למינוי מומחה אליה צורף תצהיר בהתאם לתקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, בו צוין כי התובעת סבלה מחסימת עורקים לפני כ-6 שנים ומפגיעה ביד לפני כ-15 שנים.

2.בהחלטה מיום 25.5.2016 מונה פרופ' מיכאל סודרי כמומחה בתחום האורתופדי מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מיום 2.12.2016 עלה כי קיימת למערערת נכות בשיעור 10% בעמוד שדרה צווארי שאינה קשורה לתאונה מושא התביעה וכי לא קיימת נכות בכתפיים. נקבע כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בעקבות התאונה וכי נגרמו לה נכויות זמניות כפי שפורט בחוות הדעת.

3.לאחר הגשת חוות דעת המומחה, באי כוח הצדדים הסכימו כי ההכרעה בתביעה תהא על דרך הפשרה, לפי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לאחר שיוגשו סיכומים בכתב.

4.לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, על נספחיהם, את חוות דעת המומחה ולאחר שעיינתי בסיכומים בכתב אשר הוגשו, החלטתי כדלקמן:

הנני מחייב את הנתבעות (ביחד ולחוד) לשלם לתובעת 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת התביעה, 20.1.2015.

בנוסף, תשלמנה הנתבעות אגרת תביעה ושכר טרחת עורך דין בשיעור 11% מסכום הפיצוי שנפסק ובצירוף מס-ערך-מוסף.

ניתן בזאת פטור מתשלום ייתרת האגרה.