פלונית נ' פלוני

1.  בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 8.11.2017 (עמ"ש 60451-09-17, סגן הנשיא י' שנלר). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגישה המבקשת לעיכוב ביצוע של החלטה שנתן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו ביום 19.9.2017 (תמ"ש 31534-02-16, השופטת ת' סנונית פורר). בד בבד עם בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.

רקע והליכים קודמים

2.  המבקשת והמשיב הם אחים. המבקשת היא עורכת דין, ואף המשיב היה בעברו עורך דין. המשיב ניהל הליך פשיטת רגל החל משנת 1997. בהמשך לכך, כמפורט להלן, התגלע בין הצדדים סכסוך הקשור להליך פשיטת הרגל.

3.  בחודש אפריל 2008 נתן בית המשפט המחוזי למשיב הפטר מותנה שהתבסס על הסדר נושים. במסגרת הסדר זה התחייב המשיב לשלם לקופת פשיטת הרגל סך של 500,000 שקלים. לאחר שלא עלה בידו של המשיב לעמוד בהתחייבות זו, הוא הציע למבקשת שהם ימשכנו את דירת אמם (להלן: הדירה) ויחלקו בכספי ההלוואה שתינתן כנגד המשכנתה על מנת שהמשיב יוכל לשלם את הסכום שנדרש ממנו. בהמשך לכך, הצדדים שיתפו ופעלו מול אמם בעניין.

4.  על רקע זה, ביום 25.11.2008 חתם המשיב על מסמך שנשא את הכותרת "כתב התחייבות", ובו הוא התחייב לשלם למבקשת סך של 150,000 שקלים בצמוד למדד כמו גם הוצאות נוספות הנוגעות למשכנתה, וכן סך של 550,000 שקלים בצירוף ריבית אם סכום זה לא יוחזר על ידי המשיב למלווה.

5.  בחודש דצמבר 2008 קיבלו הצדדים את ההלוואה שכנגדה נרשמה המשכנתה על הדירה. המשיב קיבל סך של 550,000 שקלים ואילו המבקשת קיבלה סך של 306,000 שקלים. בהמשך לכך, שילם המשיב את הסכום הנדרש לקופת פשיטת הרגל, וביום 11.1.2009 הסתיים ההליך במתן הפטר סופי.

6.  ביום 10.7.2010 חתם המשיב על מסמך נוסף שבו התחייב לשלם למבקשת את הסך של 550,000 שקלים שקיבל מכספי המשכנתה על-פי דרישתה. במסמך נכתב גם כי "יתר תנאי ההסכם מיום 25.11.2008 נשארים בתוקפם".

7.  בחודש מרץ 2014 נפטרה אמם של הצדדים. בהמשך לכך, נמכרה דירתה ובכסף שהתקבל נפרעה הלוואת המשכנתה. יתרת התמורה – בסך של כ-1,450,000 מיליון שקלים – הופקדה בחשבון בנק משותף של הצדדים שממנו ניתן למשוך כספים בהסכמת שניהם בלבד (להלן: החשבון המשותף).