החלטה בבקשת ערעור בנושא מען הורים כמען להמצאת כתבי דין

1. בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני) מיום 26/2/17 בתמ"ש 47115-04-15, במסגרתה דחה בקשה לראות בכתובת הוריו של המשיב כמען להמצאת כתבי בית דין בהתאם לתקנה 481, לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

רקע

2. ביום 24/8/15 הגישה המבקשת נגד המשיב תביעה חוזית–נזיקית על סך מיליון ₪, בגין הפרת התחייבותו לקשר נישואים עם המבקשת, ממנו גם נולד בן, שכיום הינו קטין.

3. הקשר בין הצדדים החל במהלך שנת 2006, באמצעות שידוך, כפי שפורט בבקשה, אשר הוביל לעזיבת המבקשת את הארץ לטובת חיים משותפים עם המשיב ששהה בגרמניה, מקום מושבו מזה כ-24 שנים.

            בסופו של יום המבקשת חזרה לישראל עם בנה הקטין, והגישה כאמור את התובענה האמורה.

4. כמפורט בהחלטה קמא, נשוא הבקשה, המשיב הוא תושב קבע בגרמניה מזה כ-24 שנים, כאשר כתובתו הידועה בגרמניה אף צוינה בכותרת כתב התביעה.

5. המבקשת לא הגישה במסגרת תיק קמא בקשה להיתר המצאה לחו"ל, בחרה לערוך חקירה, כך לטענתה, על אודות מקום הימצאו בגרמניה ולטענתה התברר לה כי המשיב מצוי כיום בסין ושם עובד.

6. בנסיבות אלה ביצעה המבקשת המצאה של התובענה בבית הוריו של המשיב בישראל, וטענה כי מדובר בהמצאה כדין מכוח תקנה 481 לתקנות.

7. הורי המשיב הגישו לבית המשפט קמא הודעה, כי על פי ייעוץ משפטי שקיבלו, ההמצאה לידם אינה כדין, לאור העובדה כי מקום מושבו ומענו הקבוע של המשיב הוא בגרמניה ב-24 השנים האחרונות, וכי יש לבצע מסירה כדין למשיב, במישרין בגרמניה.