פלונית נ' עיריית חדרה

לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1955, כתוצאה מנפילה ברחוב.

1. כנטען בכתב התביעה, בשעת בוקר ביום 3.7.2016 צעדה התובעת ברחוב צפרה בחדרה, נתקלה בבור, נפלה ונחבלה בצורה קשה בזרוע שמאל. על פי הנטען, התובעת סיימה את עבודתה כמטפלת בקשישה שגרה בסמוך, והנפילה אירעה כאשר צעדה לעבר פח האשפה, כדי להשליך אליו שקית אשפה.

2. לטענת התובעת, מלבד הבור שגרם לנפילתה, היה הרחוב שבו צעדה התובעת זרוע מפגעים נוספים כגון מהמורות, שברים וסדקים, אשר לא תוקנו אלא כעבור חודשים ארוכים לאחר האירוע, וגם אז, כנטען, תוקנו המפגעים בצורה חובבנית.

3. לטענתה, הנתבעת החזיקה את המקרקעין שבשליטתה במצב בלתי תקין ומסוכן, לא תיקנה את המפגע, לא הזהירה מפניו ולא פיקחה עליהם כראוי ובכך התרשלה והפרה חובה חקוקה.

4. כמפורט בכתב התביעה, לאחר הנפילה הועברה התובעת לבית החולים הלל יפה, שם אובחן שבר בשורש כף יד שמאל. ומשנסיון לרדוקציה של השבר נכשל הושמה ידה בסד גבס וביום 11.7.2016 הוסר סד הגבס ובמקומו הושם גבס קצר. כנטען, כעבור שבוע, ביום 18.7 חזרה התובעת לבית החולים לאחר שחשה כאבים עזים בשורש כף היד ונפיחות באמת ידה ובוצע שחרור לחץ של הגבס. ביום 9.8 הופנתה התובעת פעם נוספת לבית החולים עקב נפיחות רבה, כיחלון, הגבלת תנועה של האצבעות, כאבים והגבלת תנועה בכתף שמאל. בבית החולים הוחלף הגבס וביום 15.8 הוסר הגבס. לטענת התובעת, מאז התאונה ידה השמאלית אינה מתפקדת כלל ומאז לא חזרה לעבודתה כמטפלת בקשישה, עבודה הכרוכה בהפעלת כוח פיזי ניכר בשתי הידיים.

5. התובעת צירפה לכתב התביעה מטעמה חוות דעת אורתופד, ד"ר קלגנוב, אשר העריך את נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת ב- 30% בגין שבר מרוסק בכף היד, לפי סעיף 35(1)(ב)-(ג) לתקנות הביטוח הלאומי והגבלה בתנועת הכתף, לפי סעיף 41(4)(ב) לתקנות.

6. לטענת התובעת, בעקבות התאונה נגרמו לה הפסדי השתכרות ולאחריה היא נזקקת לעזרת הזולת, היא מוציאה הוצאות על נסיעות וצרכים רפואיים. כמו כן, טוענת התובעת לכאב וסבל שהיו מנת חלקה כתוצאה מן התאונה.

7. התובעת צירפה לכתב תביעתה הודעה על החלטת המוסד לביטוח לאומי לקבוע לתובעת דרגת נכות יציבה של 36% החל מיום 1.2.2018 לצורך גמלת פגיעה בעבודה.

8. הנתבעת, מצדה, הכחישה את אחריותה לנזקי התובעת, לרבות טענתה להתרשלות והפרת חובה חקוקה והכחישה גם את טענות התובעת לגבי הנזק. לכתב ההגנה צורפה חוות דעת מומחה, פרופ' יואל אנגל, אשר קבע כי שבר עצם הרדיוס התאחה, אך מזכה בנכות בשיעור 5% בשל הגבלה בתנועות שורש כף היד, בהתאם לתקנה 42(2)(ד)I. בנוסף, קבע המומחה כי קיימת הגבלה בתנועת האגודל הנובעת אף היא מן התאונה ומזכה את התובעת ב- 5% נכות נוספים בהתאם לתקנה 41(10)(ה).