פלונית נ' מועצה אזורית משגב ואח'

כתב התביעה, התאונה והצדדים

1. התובעת, מורה למתמטיקה, נפגעה ביום 22.4.15, עת מעדה בכניסה לאחת מכיתות בית הספר בו עבדה וצווארה נחבט בפינת אחד משולחנות הכיתה (להלן – התאונה). הנתבעת 1 היא המועצה המקומית אשר בית הספר מצוי בשטחה ובבעלותה. הנתבעת 2 – מדינת ישראל/משרד החינוך – היא מעבידתה של התובעת.

    

2. לטענת התובעת, התאונה אירעה בשל כך שבכניסה לכיתה קיים סף מוגבה המהווה מעין מדרגה בגובה של כ-83 מ"מ (להלן – סף הדלת או סף הכניסה). התובעת טוענת כי סף מוגבה זה מהווה מפגע אשר היה על הנתבעות לפעול למניעתו, או להזהירה מפניו, ומשלא עשו כן הן חייבות בנזקיה. אציין כבר עתה כי לתובעת נגרמו עקב התאונה נכויות משמעותיות במספר תחומים וכי היא לא שבה לאחריה למעגל העבודה ויצאה לפנסיה מוקדמת.

    

   נסיבות קרות התאונה

    

3. אין מקום לפרט בשלב זה את עדויות וטענות הצדדים בנושא. הדבר ייעשה במידת הצורך בעת הדיון בטיעוני הצדדים. אדון להלן בשאלה האם נסיבות התאונה, כפי שטוענת התובעת, הוכחו.

    

4. התובעת טענה בתצהירה כי ביום התאונה (ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה) ביקשה להיכנס לכיתת האומנות על מנת ליטול אקדח דבק חם לתליית "לוח פעיל" שהכינה בביתה יום קודם. אין מחלוקת בין הצדדים כי כיתת האומנות ממוקמת במעין מקלט שהוא מרחב מוגן (להלן - הממ"ד) בעל שתי כניסות אשר בכל אחת מהן דלת ברזל. לטענת התובעת, היא נכנסה לכיתה מאחת הכניסות במטרה ליטול את הציוד שהיה דרוש לה לפעילות וכאשר ביקשה להשיבו, נכנסה מהכניסה האחרת אשר הייתה קרובה יותר למקום בו תלתה את הלוח הפעיל שהכינה. לטענתה, בשלב זה היו ידיה עמוסות ציוד כתיבה כגון בריסטול, מספריים, ואקדח דבק חם, ובכניסה לכיתה היא נתקלה בסף הדלת המוגבה, מעדה ובשל תנופת ההליכה "עפה" קדימה וצווארה נחבט בשולחן שהיה ממוקם סמוך לכניסה לכיתה.

    

5. לתאונה לא היו עדים זולת התובעת ואולם לא הייתה מחלוקת אמיתית בין הצדדים על כך שהתובעת אכן נפגעה באירוע הנטען והמחלוקת הייתה ביחס למיקום המדויק של הנפילה. ביתר פירוט, טענת הנתבעות היא שגרסת התובעת לפיה נכנסה לכיתה בתחילה דרך כניסה אחת ובהמשך דרך כניסה אחרת (בה אירעה התאונה) נמסרה בשלב מאוחר ומשכך לא ניתן לדעת באיזו כניסה מבין השתיים אירעה התאונה. אינני סבור שיש ממש בטענה זו ואנמק מסקנתי.